היו אלו שבועיים שרבים היו עסוקים עם 'סגולות', האחת כזו שקונים בקבוק ערק כותבים את מה שאתה רוצה או צריך, ובשנה הבאה ביארצייט של רב חשוב פותחים ואומרים 'לחיים' ויש לך כל מה שביקשת. לפני שבוע היינו עסוקים עם סגולה אחרת ששמה 'פרשת המן'. לא אתייחס כאן ל'סגולה' ספציפית אלא לכל הסגולות, מפני שזה מלמד עד להיכן התרחקנו מהאמונה בה' אחד ומן הסגולה הכי טובה והיא שלא להאמין בסגולות בכלל אלא במי שרק הוא יכול ולא אף אחד אחר, ואשתדל לעשות כאן סדר
כולנו לומדים את החיים וכל שני וחמישי נשמע על סגולה כזו ואחרת, ואיני מזלזל בסגולה כלשהי, למרות שרובן הוכחו כסגולות שהצליחו ולא הצליחו, ולא קולטים כי ל'סגולה' תפקיד ואין זה דווקא להשיג מה שמבקשים. רבבות אומרים 'פרשת המן' בכל יום וביניהם עניים מרודים, 'סגולה' אין פירושה כי זו תצליח, זו מחדירה 'תקווה' כי תבא הישועה אבל לא מבטיחה את בקשתך בכלל
אמנע מלגולל את רשימת מי שעשו את כל הסגולות שבעולם ולא הצליחו, והסיבה מפני שהם האמינו ב'סגולה', כאן החורבן, מרוב צער ולב שבור לא קולטים מה מטרת הסגולה ולמה היא מועילה, מאמינים בה ולא קולטים כי זה הגורם מדוע שהסגולה לא תעבוד, פונים ומאמינים במקום הלא נכון
מה עניינו של 'סגולה' ולמי הוא מיועד. אחד הדברים החשובים בחיים בלעדיה אין חיים הוא ענין ה'תקווה' האדם חייב לקוות שיהיה טוב מפני שרק ככה יהיה בסוף טוב. כל יהודי כמעט אומר כי הוא 'מאמין', אבל האם הוא באמת מאמין? כאן הסיפור הגדול, מפני שגם מי שטוענים כי הם מאמינים רחוקים מאמונה. אם הם היו מאמינים היו בורחים מ'סגולות' כמו מאש היו מבינים ויודעים כי הסגולה מרחיקה אותך מן האמת והאמונה האמיתית. מי שהוא מאמין באמת יודע כי הסגולה הכי טובה היא הסגולה האמיתית וזה חזק מכל סגולה והיא 'לא להאמין בסגולות'
מי שמתפלל כל יום, וחושב על מה שהוא אומר לא יכול להאמין בסגולות, גם אם בתוך הנוסחאות למיניהם החדירו פסוקים ועניינים שהם 'סגולות' ומהווים סתירה לעיקר התפילה. קחו לדוגמא את 'לא-ל ברוך נעימות יתנו' שם מדגישים את ה'כי הוא לבדו...' וחבל שלא חוזרים על 'כי הוא לבדו' בכל מה שמזכירים ולא רק בראש ב'פועל גבורות' ושוכחים אותו כאשר ממשיכים ומגיעים לבורא רפואות נורא תהלות אדון הנפלאות. זו הסגולה לכל והכי טובה מפני ש'הוא לבדו' ובלעדיו לא יעזרו סגולות כלשהן
ובכל זאת תשאלו האם אלו שמרבים בסגולות לא יודעים זאת. ולכן צריך ללכת הרבה אחורנית וללמוד מהיכן זה התחיל ונמצא, כי היו רבים חלשי אמונה והתקשו בענין 'התקווה', החכמים אז כשביקשו לחזק את החלשים בתחום הזה דחפו אותם ל'סגולות' למען מטרה אחת להחדיר בהם 'תקווה' ואכן זה עוזר ומסייע, כי ברגע שחדרה בך התקווה אתה נרגע. הדרך הישרה היא כל יום בתפילה לחזור על ה'כי הוא לבדו...' בכל, ואין שום דבר אחר כולל סגולות שיסייעו לך. מי שמאמין ב'הוא לבדו' אין לו צורך יותר בסגולות מפני שאין תקווה טובה מזו
מי שאין לו את הכוח המינימלי הזה, הוא זקוק לסגולות' ודומיהם, אלו שרצים לכל מיני קברים ועושים כל מיני פעולות כסגולות הם בעיני חבורת טיפשים. בכל מקום שמרבים במצוות, אין ספק כי זה מרבה זכויות ואלו דברים טובים, אבל באשר ל'סגולות' שזו אינה מצווה יחודית שאי אפשר לעשותה בדרך אחרת, לעשות ברכה אפשר בכל יום ובכל מקום ובכל זמן כמעט. אבל להאמין ב'סגולות' ולשכוח כי לא הסגולה עזרה לך אלא 'הוא לבדו', הסגולה פוגעת קשות באמונה האמיתית, מעבירה אותך להאמין בבשר ודם או מי שהיו כאלו, וזו בבחינת עבודה זרה ממש
אל תשכחו ארור הגבר אשר יבטח באדם - אין אף אחד שמותר לבטוח בו, ומי שבוטח במי שלא יהיה הוא בבחינת ארור - יש אחד ויחיד שבו מאמינים, ומי שמחפש אחרים מסכן ואומלל
חיים שאולזון
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה
שים לב: רק חברים בבלוג הזה יכולים לפרסם תגובה.