כל כמה שנים יש בחירות, שבעקבותיהם
נבחרים מאה ועשרים אנשים לה'כנסת' מקום שיש בו מכל שלשת הסוגים שב'ציבור': צדיקים
(בשם המושאל על כל פנים) בינונים ורשעים.
הנסיון לאלה שנשלחים לשם לייצג את
כלל ישראל הוא עצום: נמצאים שם הרבה אנשים שחושבים רק על האנוכיות שלהם, וקצת
אנשים שמסורים להציבור לעסוק בצרכיו באמונה, והרבה מאד אנשים שיש בהם מאבק תמידי
בין היצר טוב להיצר הרע. ויש כל מיני שאלות: האם להיכנס לקואליצי' (או להישאר
בקואליצי') של מי שמתכנן את גירוש היהודים מגוש קטיף והחרבת רכוש ובטחון היהודים
בארץ ישראל; של מי שמקפיא את יישוב היהודים ביהודה ושומרון וכו'. האם להצביע בעד
שיפסיקו לגרש את היהודים מיהודה ושומרון (כפי שהצביעו כל ארבעת החברי כנסת של
'האיחוד הלאומי' וחבר כנסת אחד מ'הבית היהודי' וישראל אייכלער מ'יהדות התורה
והשבת' וכמה חברי כנסת של ש"ס, ועוד) או להצביע נגד (כמו משה גפני ואורי מקלב
מ'יהדות התורה והשבת') או להימנע (בפרט כשיושבים בממשלה על תקן של שר או סגן שר,
וראש הממשלה מאיים שאם יצביעו בעד החוק שיסדיר את הקרקעות ויפסיקו לטרטר את היהודים
ולערער את הבטחון הוא יזרוק אותם מהממשלה).
וישנו יהודי יקר בשם ר' מאיר פרוש
(אחד מחברי הכנסת של 'יהדות התורה והשבת') שבזמן שהוא נמצא בהכנסת הוא עסוק בצרכי
ציבור, ומתייעץ עם גדולי ישראל. ובזמן הגירוש מגוש קטיף הנה על פי הוראת חברי
מועצת גדולי התורה של אגודת ישראל הוא לא הצטרף לקואליצי' של שרון שהחליט לגרש את
היהודים מגוש קטיף. ובזמן ההצבעה על חוק ההסדרה שבו הצביעו כל הנאמנים לתורת ישראל
בעד החוק שיסדיר את הקרקעות שנקנו על ידי יהודים במיטב כספם שלא יעברו בהם הגזלנים
של 'מדינת ישראל' והשמאלנים על 'לא תגזול'. ונתמלאה בקשתו שהוא מבקש מהקב"ה
בכל יום ויום 'ואל תביאני לידי נסיון ולא לידי בזיון', ובזכות האדמו"ר ה'לב
שמחה' וחברי מועצת גדולי התורה שתיקנו את ה'רוטציה' ובסיועו הפעיל של החבר כנסת ר'
ישראל אייכלער שמתנדב בכל מחצית קדנצי' לעשות רוטצי' עם אחד הח"כים של אגודת
ישראל, ניצל מהנסיון שאילו היה יושב בכנסת והיה סגן שר החינוך היה עלול להימנע
מההצבעה בחוק ההסדרה (כפי שנמנעו חברי הכנסת יעקב ליצמן ומ.א. מוזס מ'הבית היהודי'
ששימשו בתור סגני שרים, וכפי שנמנעו השר מהבית היהודי (שבעקבות הפסדיו בהפריימריס
של הבית היהודי אינו רץ יותר לכנסת) והשרים וסגני השרים ממפלגת ש"ס).
וחברי הכנסת של האיחוד הלאומי
שנאבקו בעד זכויותיו של הציבור היהודי והדתי והחרדי נפרדו לדרכם, כשאחד מהם (אורי
אריאל מסיעת תקומה) מצטרף ל'הבית היהודי', ויושב ראש המפלגה ר' יעקב כץ מבית אל
מתמודד ברשימת 'האיחוד הלאומי', ושני חברי כנסת (אריה אלדד ומיכאל בן ארי)
מתמודדים ברשימת 'עוצמה לישראל'.
על פי הסקרים האחרונים: רשימת
'עוצמה לישראל' תקבל שלש מנדטים, ולכל היותר יתכן ש'האיחוד הלאומי' יקבל מחצית מעשר
המנדטים שהיתה מקבלת רשימת 'הבית היהודי' אילו היה מעבירים לצדם את 'האיחוד
הלאומי' בראשות יעקב כץ.
אבל אילו הסכימו שני מפלגות הימין 'האיחוד הלאומי'
(בראשות חבר הכנסת יעקב כץ) ו'עוצמה לישראל' (בראשות חבר הכנסת מיכאל בן ארי)
להתאחד בבלוק טכני של 'חזית דתית מאוחדת' כבקשתו ודרישתו של כ"ק האדמו"ר
מליובאוויטש, בודאי יכולים לקבל (על ידי תעמולה וארגון וכו') את הקולות הצפים של
כל אלה שמחפשים להצביע עבור בטחון היהודים בארץ ישראל ושמירת צביון התורה והדת
היהודית לבני ישראל ושבע מצוות בני נח לאומות העולם (הנע בין עשרים לחמשים מנדטים).
שקר וכזב האיחוד הלאומי מעולם לא עמדו לצד החרדים לא בעניין הגיוס ולא בשום עניין אחר אפי' שהם ציונים (תנועה שהתנגדו לה רוב ככל גדולי ישראל בינהם הרביס הרש"ב הריי"צ ואף הרבי מליובוויטש) עדיין היו צריכים לפעול כהוראת רבותיהם ששללו גיוס לומדי התורה (יש מכתב מהראי"ה קוק עצמו הכותב שאפי' במלחמת מצווה אין לגייס את לומדי התורה(!!!)). וכן בשום מאבק דתי או חרדי אחר אז הגיע הזמן להפסיק את השקר הזה שלמפלגות הימין הלאומני כביכול אכפת מהתורה והיהדות, והגיע הזמן ש"חסידי" חב"ד יפסיקו לעשות שקר בנפשם ויצביעו למפלגה החרדית ביותר כהוראת הרבי מליובוויטש ולא למפלגה הימנית ביותר.
השבמחק