רשימת הבלוגים שלי

יום ראשון, 3 באוגוסט 2025

כ"ק מרן אדמו"ר מבוטושאן שליט"א באמירת הקינות בליל תשעה באב



 

הנגיד הרב ראובן צביאלי באמירת אלי ציון ועריה


 


איכה באומן


 

אמש בכותל המערבי


 

עוד מאמש בכותל


 


עוד מאמירת איכה בכותל





 

בן גביר ובנו בכותל בליל ט' באב


 מנחם קולדצקי: השר בן גביר יחד עם בנו  שובאל, בשירת ״אחינו כל בית ישראל״, בכותל המערבי

אחינו כל בית ישראל בכותל המערבי


 

אמירת קינות על יד שריד בית מקדשנו, בכותל המערבי


 ליל תשעה באב: אמירת קינות על יד שריד בית מקדשנו, בכותל המערבי (צילום מרדכי לובעצקי)

אמירת איכה בכותל






 

קריאת איכה מתוך מגילה


 

מגילת איכה בעזה


 

איכה באומן


 קריאת איכה ואמירת הקינות בציון רבי נחמן זצ"ל באומן (צילום: איחוד ברסלב באומן)

איכה בנוסח עדת תימן


 

בית הכנסת הגדול ברומא קינות


 

קינות כמנהג אלזאס לורן.....


 

תשעה באב בעזה


 

הראשון לציון והרב מטעם רבי דוד יוסף שליט״א, מקונן בכאב על חורבן בית המקדש


 הראשון לציון והרב מטעם רבי דוד יוסף שליט״א, מקונן בכאב על חורבן בית המקדש

הרב פנחס עציוני אומר קינות בבית הכנסת נוז'יק בוורשה פולין


 

יציאה מאבל החורבן לבין הזמנים

 

איך יוצאים מהאבל - ישר לחופש?

מחשבות חינוכיות ליום שאחרי תשעה באב

בדיוק כשאנחנו קמים מהרצפה, מסיימים את הקינות, מנגבים דמעה ומחזירים את הנעליים - מתחלפת התחנה. מתשעה באב אנחנו נוסעים במהירות הבזק היישר אל… החופש הגדול.

תובנות חינוכיות מהרב בנימין כהן מחנך בתלמוד תורה חניכי הישיבות אשקלון בנשיאותו של מרן ראש ישיבת יצחק ירנן המקובל הרב יצחק ברדא שליט"א 

המעבר החד הזה מימים של צער לאווירת קיץ, מביא עמו אתגר חינוכי מיוחד, אבל גם הזדמנות נדירה: לדבר על מה שלמדנו בתוך ה"מטבח" הזה של החורבן, ולצאת ממנו - עם טעם של בניין.

המטבח של החורבן

חז"ל מדמים את חורבן המקדש למטבח - מקום שבו מבשלים, מרתיחים, מבעבעים. תהליך קשה ולא נעים, אבל מתוך הרתיחה הזו נוצרת ארוחה. תשעה באב איננו רק יום של זיכרון, אלא גם יום של בירור: מה גרם לחורבן? אילו מידות, אילו דיבורים, אילו מעשים?

וכשהשאלות ברורות - אפשר להתחיל לבשל עתיד חדש. לא לחכות ל־ט"ו באב או לראש השנה, אלא לצאת עכשיו למסע של בנייה.

ואיך זה קשור לחופש הגדול?

דווקא מתוך תחושת החורבן, קל יותר להבין מהו ערך הבנייה. דווקא אחרי שראינו איך נראה עולם בלי מקדש - אפשר לשאול איך בונים מקדש קטן בכל יום, בכל בית.

ובמילים פשוטות:
במקום לראות בחופש זמן של "שחרור" ממסגרת, אפשר לראות בו הזדמנות להיות בנאים. לבנות את הקשר עם האחים, עם ההורים, עם עצמנו.
לתקן את הדיבור.
לתקן את הכעסים.
לתקן את ה"בלי חשק".
להפוך את הימים החמים – לימי חמימות של אהבה, אכפתיות וחסד.

אז איך באמת יוצאים מהמטבח לחופש?

כמו כל שף טוב, צריך להסתכל על הסיר - ולזכור מה רצינו לבשל.
אם החורבן בא בגלל שנאת חינם - בואו נצא לחופש עם אהבת חינם.
אם החורבן בא בגלל עצלות רוחנית - בואו נצא לחופש עם שמחה של עשייה.
אם החורבן בא בגלל שדיברנו יותר מדי לשון הרע - בואו נעשה ניסוי: יום אחד בלי מילה רעה. רק טוב.

סיום מתוק - כמו קינוח

אומרים ששיאו של התשעה באב - הוא התקווה. הקינות מסתיימות בציפייה לגאולה, ואנחנו קמים בידיעה שייבנה המקדש.
וכשילד או ילדה מבינים שהחופש הוא גם הזדמנות לתקן, לצמוח, לגדול - גם זה מקדש. קטן, יומיומי, ביתי - אבל אמיתי.

חופשה נעימה, מחנכת - ומקרבת לגאולה

טראמפ שולח צוללות גרעיניות נגד רוסיה


 

ללמוד מהחורבן


 

שגריר ארה"ב בישראל מייק האקבי מגן על "הדמוקרטיה האמיתית היחידה באזור הזה של העולם"


 "אם ישראל מבצעת רצח עם, הם ממש גרועים בזה"

שגריר ארה"ב בישראל מייק האקבי מגן על "הדמוקרטיה האמיתית היחידה באזור הזה של העולם"

שר החוץ של צרפת ז'אן נואל בארו על סרטוני החטופים


 

שבוי: ‏חמאס מרעיב את האוכלוסיה בעזה


תקשיבו לטל שהם (פונה לעולם בשפה האנגלית) שהיה בשבי חמאס עם אביתר דוד 481  ימים: ״זאת אותה המנהרה שבה הוחזקתי עם גיא גלבוע דלאל ואביתר דוד, כמה מטרים משם יש דלת ברזל שמאחוריה יושבים מחבלי חמאס ושם יש להם אוכל בשפע״.

‏חמאס מרעיב את האוכלוסיה בעזה, 

‏חמאס מרעיב למוות את החטופים שלנו. 

‏חמאס ורק חמאס.

חמאס הכריח בן ערובה לחפור את הקבר שלו


 שער הניו  יורק פוסט: חמאס הכריח בן ערובה לחפור את הקבר שלו

השמאל מצדיק מחבלים מתאבדים


 "לפעמים צריך להצדיק מחבלים מתאבדים" • האמירה החולנית של גדעון לוי מ'הארץ' הוציאה את עמית סגל מהכלים

משאיות דלק היום ברפיח בזמן שהחטופים שלנו רעבים בשבי


 

הגויה חזרה בתשובה ואילו גדעון לוי בעלה מקצין משאלה


 

המחבל הדורס משער שכם נעצר בידי כוחות הבטחון


 

זמני צאת הצום


 

קיצור דיני עשרה באב


 

תהילים יומי


 

זמני כניסת ויציאת הצום


 

עניני תשעה באב , הלכות אבלות , וסוד המקדש שנקרא ידידות מפי הרב דוד חבושה שליט"א


 

ההתחזקות היומית


 

ההתחזקות היומית - אנגלית


 

קריאת ולימוד ה' פסוקים מספר דברים על פי הנהגת כבוד האדמו"ר:


 יום ראשון ט אב:  

{יט} וַֽעֲשִׂ֣יתֶם ל֔וֹ כַּֽאֲשֶׁ֥ר זָמַ֖ם לַֽעֲשׂ֣וֹת לְאָחִ֑יו וּבִֽעַרְתָּ֥ הָרָ֖ע מִקִּרְבֶּֽךָ: 
{כ} וְהַנִּשְׁאָרִ֖ים יִשְׁמְע֣וּ וְיִרָ֑אוּ וְלֹא-יֹסִ֨פוּ לַֽעֲשׂ֜וֹת ע֗וֹד כַּדָּבָ֥ר הָרָ֛ע הַזֶּ֖ה בְּקִרְבֶּֽךָ: 
{כא} וְלֹ֥א תָח֖וֹס עֵינֶ֑ךָ נֶ֣פֶשׁ בְּנֶ֗פֶשׁ עַ֤יִן בְּעַ֨יִן֙ שֵׁ֣ן בְּשֵׁ֔ן יָ֥ד בְּיָ֖ד רֶ֥גֶל בְּרָֽגֶל: 
{א} כִּֽי-תֵצֵ֨א לַמִּלְחָמָ֜ה עַל-אֹֽיְבֶ֗ךָ וְֽרָאִ֜יתָ ס֤וּס וָרֶ֨כֶב֙ עַ֚ם רַ֣ב מִמְּךָ֔ לֹ֥א תִירָ֖א מֵהֶ֑ם כִּֽי-יְהֹוָ֤ה אֱלֹהֶ֨יךָ֙ עִמָּ֔ךְ הַמַּֽעַלְךָ֖ מֵאֶ֥רֶץ מִצְרָֽיִם:
{ב} וְהָיָ֕ה כְּקָֽרָבְכֶ֖ם אֶל-הַמִּלְחָמָ֑ה וְנִגַּ֥שׁ הַכֹּהֵ֖ן וְדִבֶּ֥ר אֶל-הָעָֽם: 

סגולה גדולה לקרוא מידי יום את הפסוק הבא:
"כִּי תִקְצֹר קְצִירְךָ בְשָׂדֶךָ וְשָׁכַחְתָּ עֹמֶר בַּשָּׂדֶה לֹא תָשׁוּב לְקַחְתּוֹ לַגֵּר לַיָּתוֹם וְלָאַלְמָנָה יִהְיֶה לְמַעַן יְבָרֶכְךָ יְהוָה אֱלֹהֶיךָ בְּכֹל מַעֲשֵׂה יָדֶיךָ"

עַל כֵּן צִיּוֹן בְּמַר תִּבְכֶּה


 עַל כֵּן צִיּוֹן בְּמַר תִּבְכֶּה. וִירוּשָׁלַיִם תִּתֵּן קוֹלָהּ. לִבִּי לִבִּי עַל חַלְלֵיהֶם. מֵעַי מֵעַי עַל חַלְלֵיהֶם.

כִּי אַתָּה ה' בָּאֵשׁ הִצַּתָּהּ. וּבָאֵשׁ אַתָּה עָתִיד לִבְנוֹתָהּ.

האדמו״ר הרב יאשיהו פינטו • שנאת חינם מתחילה בדברים הקטנים


 

לנו יש בית ולקב"ה אין את בית המקדש איך לא נהיה בצער?


 

אנשים שנמצאים בשתי קצוות הם סכנה כמו בחורבן הבית


 

כל מי שלא מתאבל על ירושלים לא יזכה לראות בבנינה


 

מים חיים




עלון המאורות





 

היום היארצייט של ה"חוזה מלובלין" זי"ע


 ט' באב: היום יומא דהילולא קדישא של רבינו הקדוש ה"חוזה מלובלין" זי"ע "הרבי של כל הרבע'ס" - זקינו של יבדלחט"א כ"ק מרן רביה"ק שליט"א.

היארצייט של הרבנית של הבאבא מאיר זצ''ל בט' באב


 

הרב בנציון משה יאיר וינשטוק זיע"א

 

הרב בנציון משה יאיר וינשטוק
היה מקובל נודע ומחברם של 83 חיבורים כמניין שנות חייו, ברובם המכריע ספרי קבלה וחסידות, ספרי שירת קודש, וכמה חיבורים היסטוריים על תולדות חכמי ישראל ובהם על תולדות חסידות ללוב ובפרט על סבו, רבי דוד צבי שלמה בידרמן, האדמו"ר הרביעי של חסידות ללוב, שכונה בירושלים "ר' דוד'ל". היה מתלמידיו הבולטים של "בעל הסולם", רבי יהודה לייב הלוי אשלג. (י"ג באדר תרנ"ט, 23 בפברואר 1899 – ט' באב תשמ"ב, 29 ביולי 1982)

הילולת צדיקים ט באב


 

הרה''ג יוחאי אשר ז''ל


 טרגדיה בחסידות ויז׳ניץ בבית שמש: בליל שבת נפטר בפתאומיות לאחר החייאה ממושכת ר׳ יוחאי אשר ז״ל, כבן 50, מחשובי החסידים בעיר. בשבוע האחרון הוא סבל  חולשה וחשב שמדובר בדלקת ריאות קלה.

שמחות אנ״ש בארה״ב - חסידות גור המאוחדת פרשת דברים


 

הצביעות של הגויים - הרעבת החטופים לא מזיז להם


 

השיגור מתימן יורט


 

ככה נראית העיר עזה היום


 

הר הגעש קרשניניוקוב במחוז קמצ'טקה


 הר הגעש קרשניניוקוב במחוז קמצ'טקה במזרח הרחוק של רוסיה התפרץ אמש בפעם הראשונה אחרי 600 שנה, ככל הנראה בשל רעידת האדמה החזקה באזור בשבוע שעבר

ביזת משאית מזון בעזה


 

יום שישי, 1 באוגוסט 2025

על קמצא ובר קמצא חרבה ירושלים ועל יענקל אלתר ושאול אלתר חרבו הישיבות


האם הם חרשים, האם הם שומעים מה הם מלמדים ומטיפים בכל שנה בתקופה זו על קמצא ובר קמצא שחרבה ירושלים, או שמא הם לא יותר משחקנים הם לא מתכוונים למילה אחת ממה שהם אומרים ומלמדים, עבורם זו היסטוריה ועתה המשחק שונה, הם יעשו מה שבא להם, עד כדי שהם עושים אותו מעשה ובצורה חמורה פי כמה, והם מתגאים בכך

מחריד הוא לראות מה קורה בין הרבי מגור וגדולי הליטאים, עד כדי שהם לא הסכימו לעשות כינוס משותף אך ורק מפני שר' יעקב אלתר המכונה הרבי מגור סירב בשום אופן שר' שאול אלתר ישתתף בכינוס, הוא מוכן היה לוותר על הכל, חוץ מדבר אחד, שיטלפנו ויודיעו לר' שאול אלתר כי אסור לו לבא לכינוס למרות שמדובר בכינוס של ראשי ישיבות, ואם יבוא יסלקוהו, ומרן ראש הישיבה הגר"ד לנדו לא הסכים בשום אופן לתת יד למעשה שכזה

המכונה הרבי מגור מיהר ועשה כינוס משלו, ולמרות שיש לו רשימה ארוכה של מי שאינו רוצה לראות, ויתר על כולם ובאו לכינוס, אבל על אחד הוא לא הסכים לוותר על ר' שאול אלתר, היה ברור לר' שאול שאם יבא הוא ייצא משם באמבולנס ולא תכנן כלל לבא למקום כזה

אבל דווקא בשל המעשה הזה שעשה יענקל אלתר, מארגני הכינוס של ראשי הישיבות הזמינו את הגאון רבי שאול אלתר  (ראה פוסט אחר) על מנת שהעולם כולו יידע כי ראשי הישיבות לא יתנו יד למעשה של קמצא ובר קמצא ועוד בערב ט' באב, וראו מה קרא שם, משלחת של גור שהגיעו כי היו בטוחים שהצליחו למנוע את בואו של הגר"ש אלתר ברחו משם כנשוכי נחש

שורה ארוכה של אחרים אשמים ונושאים באחריות למעשה שנעשה (ראה פוסט אחר) וכאן אדלג על כל אלו שהיו שותפים למעשה המחריד ומזעזע, ואשאל אותם ואת כל מי שהיה לו יד בכינוס המכונה כאילו כינוס אדמורי"ם, האם אתם שפויים או שמא אתם סתומים, האינכם יודעים כי יענקל אלתר שונא את ר' שאול אלתר ולא יאפשר לו להגיע לשם, איך אתם משתתפים במקום שבשבוע של תשעת הימים עושים מעשה של קמצא ובר קמצא

איזה ערך יש לכל הרבנים והאדמורי"ם שנתנו יד למעשה הזה. מילא גור הם כבר הרבה שנים לא מתייחסים לתורה ומצוות הם בנו תורה משלהם יש להם אלוהים אחרים כפי שהכריזו בכינוס הידוע ואין זה פלא שבתשעת הימים יעשו מעשים כאלו. אבל כל האחרים שנתנו יד למעשה הזה, הם אלו שגרמו, שכמו בחורבן הבית על מעשה קמצא ובר קמצא חרבה ירושלים, כך יקרה עתה עם המאבק על הישיבות. בגללם נפסיד את המערכה, אלפים מן החרדים ייאלצו ללכת לצבא מחלן ויפלו לידי השמד רק בגלל שלא למדו ממה שקרה במעשה של קמצא ובר קמצא

למדנו שוב, כי יש לנו עסק עם קבוצת שקרנים ורמאים הם לא יותר משחקנים, חושבים שהם עובדים על הציבור. השבוע הייתה להם הזדמנות להוכיח שהם אנשי אמת להכריז כי אינם משתתפים בכינוס ששם עושים מעשה קמצא ובר קמצא, אבל העדיפו להצטלם, סוף סוף מישהו מזמין אותם לכינוס וקיוו שיראו אותם בתמונות והקריבו את המערכה כולה על קרבן של שפיכות דמים נוראה, ונתנו יד לרשעות ואכזריות מעשה שפל ונבזה שאין כפרה עליו

אין זה משנה שלהגר"ש אלתר זה לא מפריע ולא איכפת לו, אין כל היתר לשפוך דמים למרות שהשני אומר שזה לא מפריע לו. אם הייתם גדולים באמת הייתם מוכיחים כי אתם לא נכנעים לתעלולי ראש כת שכל עניינו הוא כוחי ועוצם ידי כפי שהעיד עליו מרן הגראי"ל שטיינמן זצ"ל

אם נצליח במשהו בחוק הגיוס יהיה זה אך ורק בשל התיקון הגדול שעשה מרן הגר"ד לנדו שהזמינו על מנת שכל העולם יידע כי אינו שותף למעשה קמצא ובר קמצא, אבל אלו שהשתתפו בכינוס שפיכות הדמים והמחלוקת בראשותו של ראש הכת מגור הם האחראים למעשה הנפשע שנעשה כאן בערב תשעה באב, ואין מחילה על כך

חיים שאולזון

ר' אלימלך בידרמן חגג על שפיכות דמו של הגר''ש אלתר בהחרמתו בכינוס האדמורי''ם


 

מי התיר לר' אלימלך בידרמן לשחק בתפקיד ראשי בכינוס של מעשה 'קמצא ובר קמצא?


אקדים שדברים אלו מופנים לא רק לר' אלימלך בידרמן אלא לכל מי שהשתתפו בכינוס המחלוקת ושפיכת הדמים, אבל ר' אלימלך שיחק שם משחק מרכזי ולכן הוא הכתובת, המציאות שעשו שני כינוסים החובה הייתה על ר' אלימלך וכל מי שהשתתפו לשאול לשם מה שתיים, האם לא היה יותר טוב שהחסידים והמתנגדים יחד עם הספרדים יתכנסו ויוכיחו אחדות גדולה במאבק על חוק הגיוס? ואם זה לא קורה סימן שמשהו קורה כאן, והשאלה היא מה קורה? האם לא יכלו להסתדר על משהו? ואם היו מבררים היו מוצאים כי 'שיטת ההחרמות' היא זו אשר גרמה למצב הזה. הרבי מגור לא רצה לשבת לצד שולחן אחד עם רשימה של רבנים והחליט לעשות כינוס משלו שבסופו של דבר הזמין את רוב מי שבדרך כלל אינו רוצה לשבת עימם (ראה פוסט אחר עם רשימת המוחרמים) אבל על אחד הוא לא הסכים לוותר והורה לא להזמינו ואף הייתה הוראה שאם חלילה יגיע ייצא משם באמבולנס והלא הוא רבי שאול אלתר

נמצאים אנו בעיצומם של תשעת הימים, האם יש מי שמתיר כינוס שיש בה מעשה של קמצא ובר קמצא, לבזות אחד ויחיד שרק הוא פסול היה מלהגיע לשם? איך זה שיהודי כמו ר' אלימלך בידרמן שמצהיר בכל עת כי אינו משתתף בכינוסי מחלוקות שהוא ישחק תפקיד ראשי שם ויתן יד לשפיכות דמים נוראה ומחזק את מי שעשו את המעשה הנורא של החרמתו שם? האם יכול ר' אלימלך להסביר איך הוא נתן יד למעשה שכזה, והאם בעיניו מעשה שכזה טוב ועוד בערב ט' באב?

לא רק ר' אלימלך, כל מי שהשתתפו שם המטיפים לחסידיהם בכל נושא וענין, ר' אלימלך למשל מדי יום נותן שיעורים שמטיף שם להנהגות טובות, והנה הוא שופך דמים בצורה נוראה שכזו?

מי התיר לו ולהם מעשה שכזה? הדבר אסור בכל השנה, ובתשעת הימים על אחת כמה וכמה

הדברים אמורים גם כלפי האדמו"ר מויזניץ שיכון שהוא עתה חולה והשתתף בכינוס, דבר שלדעתי לא הוסיף לבריאותו, איך הוא שתק על המעשה הזה. הרבי מגור ביקש להחרים את הרב זילבער שעמו יש לו חשבון אישי, והאדמו"ר מויזניץ שיכון ידע איך להילחם ולהזמינו והוא הגיע. אבל באשר לר' שאול אלתר, בערב ט' באב הוא נתן יד לשפיכות דמים כזו, והוא קורא לעצמו אדמו"ר?

אין זה פלא שהכינוס של האדמורי"ם לא עשה רושם לעומת הכינוס של ראשי הישיבות ששם לא מוכנים היו להיכנע למעשים שכאלו. כינוס שיש בו מעשה קמצא ובר קמצא הוא כינוס של חורבן ולא של תועלת

כל מי שהשתתף בכינוס של האדמורי"ם לא ייצא נקי מעצם השתתפותו שם בטרם יבקש מחילה מהגר"ש אלתר, ויפרסם ברבים כי הוא טעה ועשה מעשה אשר לא ייעשה, ר' אלימלך בידרמן נושא עמו עתה כתם חמור מאוד שלא יסלח אם לא ימצא את הדרך איך לתקן וברבים למחות על המעשה אשר עשה

גם אם יטען כי לא ידע מכל הפרטים הללו, גם אלו שישבו במסיבה הידועה בשם קמצא ובר קמצא (גיטין נה ע"ב) לא ידעו ממה שהולך לקרות ונענשו בגלל שראו לאחר שהגיעו מה שקורה ושתקו לא מחו על שפיכות הדמים הנוראה שנעשה שם. ר' אלימלך שראה שכולם הגיעו ולא ר' שאול, מדוע לא שאל והיכן ר' שאול האם הזמינו אותו? והיה מגלה כי הכינוס הוא כינוס של מחלוקת ושפיכות דמים

כאשר מתכנסים שלא לשם שמים ובמקרה הזה היה זה כינוס של מחלוקת בין הרבי מגור וגדולי הליטאים, נכשלים בצורה נוראה, וחבל שר' אלימלך בידרמן שנערץ על ידי כל כך הרבה שיהיה זה שיתן יד לשפיכות דמים נוראה ולחיזוק המחלוקת בין החרדים

חיים שאולזון

לשם מה שתי כינוסים בתשעת הימים


 

אין מנוס אלא מלחמה על כל הקופה!!!


ההתכנסויות השבוע של רבנים מצידי המתרס החרדי היו לכאורה באחדות דעות, אבל בעולמות וגישות אחרות. מצד אחד מאבק על המכסות, ומן הצד האחר מאבק על קיום הישיבות, לכולם אותה בעיה, הצבא מבקש לטרוף את כולם ומה שיותר מהר, אבל מתוך ההחלטות אנו לומדים, כי יש מי שמבקש לשבור את הכלים, ויש מי שעדיין מבקש לשמור על פתח למרות שגם שם מבינים כי אין ברירה אלא להיערך למלחמה של ממש, מפני שלא עוד מעצר פה ושם, אלא נערכים למצבים חדשים

לצד אלו מצאנו את מי שהעדיפו שבכלל לא להתכנס להשאיר פתוח את כל הדלתות, הם רוצים לשוב לממשלה ומה שיותר מהר, אבל גם הם לא יוכלו לשבת בחיבוק ידים אם אכן יעצרו חרדים מפני שלא התייצבו. החלום של פשרה, החרדים יוותרו על מכסות לפיו יסכימו על אלפי חרדים שיתגייסו כבר, לא יילך. לאחר מה שקרה השבוע, הרבנים לא יתנו יד לגייס אפילו יחיד ובודד בדרך כפי שהם מבקשים. חוק הגיוס לא יוכל עוד  להיות כפי שחלם היו"ר היוצא יולי אדלשטיין, חוזרים הרבה לאחור, ולא קל יהיה לחוקק חוק מוסכם, מפני מה שהסכימו עד לאחרונה לא עוד, עתה המאבק הוא על כל הקופה, לפיו אין דבר כזה מספרים, לא מסכימים על אחוזי התגייסות, תובעים חוק שיחזיר אותנו למה שהיה, לפיו מי שלומד יקבל דיחוי כפי שהיה בעבר

החלטות שתי הכינוסים הכניסו את ש"ס במצב קשה, ובכל זאת הם עדיין מקווים שיצליחו לעשות פשרות, חקיקת חוק גיוס לא מוסכם על כל החרדים יגרום שאף אחד לא יתגייס. המאבק יקצין עוד יותר כאשר יבינו כי אין ברירה אלא לאסור על כל החרדים לשרת בצבא גם מי שכבר התייצב אסור יהיה לו להתגייס בפועל, ואם הצליחו עד לאחרונה לגייס כמה מאות גם את זה לא יהיה להם בעתיד

עוד קורה, מה שבש"ס קיוו שלא יקרה, התנגדות למסלולים חרדים בצבא. הרבנים מכל הצדדים מתנגדים למציאות הזו, ותובעים שלא לתת יד למציאויות כאלה. כאשר נכנס לאסיפת ראשי הישיבות בבני ברק ראש ישיבה שהוא מפעילי חטיבת 'החשמונאים' הוא סולק על ידי עסקנים שהיו שם, וברגע שאין מסלולים חרדים אין אפשרות לגייס חרדים בכלל

אין ספק שחוק שיחזיר אותנו למצב כפי שהיה בעבר לא יעבור את בית המשפט, ואז זו הכרזת מלחמה חרדית נגד החילונים והדתיים לאומיים, חרדים לא יתגייסו, זו תוביל למלחמת אחים שבין חרדים לכל האחרים. כאשר מצד אחד האידיאים החרדים ישמחו מפני שזה יוביל למצב כפי שצריך להיות, הפרדה מוחלטת בין חרדים לחילונים, ואילו החרדים הפשרנים מן הסוג של דרעי לא יהיו מרוצים, מפני שזה כבר לא יאפשר הקמת קואליציה כלשהי כולל עם השמאל שלא יוכל עוד להבטיח חוק בלי התחייבות על מספרים של מתייצבים ומתגייסים חרדים

שאלת השאלות, לאחר שהסכימו כבר על הצעת אדלשטיין ערב המלחמה עם איראן, האם יוכלו ללכת צעדים אחורה, או שמא בגלל החלטת האדמורי"ם כי אין עוד כל חוק לפיו יש שם אחוזים של כמה שצריכים להתגייס, היא זו שתיאלץ את הליכוד אחת מן השניים, להצביע בעד חוק שהם לא יאהבו, או שתודיע כי אין לה את הקולות לחוק כזה

האם יש סיכוי למצוא מוצא מן המצב שנקלענו, או שמא עדיף להיערך למלחמה שפירושו לוותר על חוק הגיוס, להודיע ליו"ר הנכנס כי אין כל סיכוי שהחרדים יסכימו על חוק שיקבע מספרים, וכי החוק חייב לאפשר דחיה לכל מי שיושב ולומד, ואם אינו יכול להעביר חוק כזה ניאלץ לקרא למלחמה על החילונים כולם, ובכל תחום שיש בידי החרדים את הכח, ובמיוחד בתחום הכלכלי

הבעיה היא כאן, שראשי הישיבות מבקשים להבטיח שקט לבני הישיבות, וזה כרגע נראה בלתי אפשרי. האם יקבעו כי אין ברירה והולכים על ביטולה צורך קיומה שפירושו שיוצאים למלחמה ממש, לא בהפגנות מטופשות, אלא בצעדים דרסטיים של ניתוק כל קשר עם חילונים ובמיוחד שמאלנים מבקשי הנפש החרדית, עד שהם יבינו כי החרדים לעולם לא ישרתו בצבא כאשר זה נכפה עלינו, זה יוצר מצב של שעת השמד, או שינסו בכל זאת ובכל מחיר שיאפשרו לבני הישיבות ללמוד, אבל מהיכן יקחו עשרות אלפים שישרתו בצבא. הם תובעים 50 אחוז מן החרדים שישרתו בצבא דבר שהוא בלתי אפשרי בכל מצב

אם בליכוד ובקרב מי שמחפשים פתרון לא תצוץ רעיון איך לצאת מן הפלונטר הזה, עדיף לא לשתף פעולה עם ועדת החוץ והביטחון. צריך מראש להודיע ליו"ר החדש שמה שהיה לא יהיה עוד, הייתה להם הזדמנות להעביר חוק והם ויתרו עליה, עכשיו אנחנו נכתיב את החוק ולא אתם, ואם אינך יכול לעשות זאת, כבר עתה תודיע לראש הממשלה שאתה לא מסוגל לעשות זאת ושיחפש אחר אם יש כזה

חייב שיהיה ברור, אין ולא יהיה חוק כלשהו שמחייב חרדים להתגייס לצבא. אין בעיה בהתייצבות כפי שהיה בעבר, כל בן ישיבה יקבל דיחוי כל עוד שהוא בישיבה או בכולל, ואם זה בלתי אפשרי עוד, אז הולכים למלחמה שפירושו הכרזת הרבנים כולם, כי כל חרדי בלי יוצא מן הכלל אסור לו לשרת בצבא, וכל מי שעושה זאת הוא בשמתא וארור ואסור לצרפו למנין, ואז יבינו הלוחמים בחרדים בנושא הזה כי המאבק שלהם אבוד, וייאלצו להגיע להסכמות

במצב כפי שזה כרגע, הולכים למלחמה על כל הקופה, וטוב להתחיל במלחמה זו מה יום קודם, כי רק זו תכניע את מי שצריך ויבינו כי עם התורה לא משחקים

חיים שאולזון

לעמוד על ביטול המכסות בלי זה אין חוק גיוס