חתנא דבי נשיאה ידיד נפשי הרה"צ ר' נחום בקר שליט"א סיפר לי בשבוע שעבר בעת נסיעתנו לביקור אצל מרן רבינו החד"ה קוק שליט"א:
לפני כ' שנה לערך סבל רבינו ברגליו שחדלו מללכת, והיה מרותק מעל חצי שנה לכסא גלגלים, המצב היה קשה מאד בגוף ובנפש, היו צריכים לקחת את רבינו לכל מקום ולהרימו אפילו לבית הכסא וכו', הכל אמרו נואש והיה חשש גדול על הרגלים, ויש מהרופאים שדברו על דברים קשים יותר.
ביום בהיר ללא שום הודעה מוקדמת, פתאום קם רבינו על רגליו, ושלח את כסא הגלגלים מעליו, ואט אט החל מתחזק והולך כבריא, והיה הדבר לפלא בעיני הכל,
ממשיך הרב נחום לספר: הכל היו המומים לטובה מהנס שאירע עם רבינו, ובאותם ימים אמר לי רבינו מה היה כאן, וכך אמר, "ברגע מסויים כשהייתי במצוקה קשה בצל המוגבלות הנוראה הזאת, צעקתי אל ה' בכל לבי ואמרתי לו 'אבא אני לא יכול כבר', ואז קמתי ועמדתי על רגלי"...
אמש [ליל ח' כסלו תשפ"ז] סיפרתי את הדברים לפני רבינו שליט"א, והרים את ראשו ובכה בכי תמרורים, כתינוק המתחנן לפני אמו להניקו, והיה נראה שרבינו מרגיש כאסיר בבית האסורים שאין לו יכולת לעשות שום דבר למען עצמו.
אמרתי לפני רבינו חידוש נפלא ופלאי שאמר בשנים עברו בפסוקי פרשת ויצא, ושוב בכה בכי עצום, וכן על זה הדרך בכמה וכמה ענינים שדברנו לפניו בעניני תורה וסיפורים מרגשים, בהם בכה רבינו בכי קורע לב, עד כדי כך שקבלתי על עצמי שלא לדבר לפניו כי איני יכול לראות את הבכי הנורא הזה.
חברים יקרים
צריכים לעצור את המירוץ של החיים
לעצור את הלימוד הבלתי רצוף
ולהתחיל ללמוד ברציפות ובעיון ועמל כדבעי
לעצור את התפלות השטחיות, ולבכות לה' מתוך אמונה
ובפרט במילים "רפאנו ה' ונרפא",
וכן במילים על הצדיקים וכו' יהמו נא רחמיך" וכו',
להתחיל להזדעזע ולא להרגע כלל ועיקר בענין מצבו של רבינו שמוטל מעל חצי שנה ללא תזוזה כמעט
כבר ג' שבועות ויותר שהוא בוכה מאין הפוגות
בברכה רבה
יקותיאל דטבריה

אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה
שים לב: רק חברים בבלוג הזה יכולים לפרסם תגובה.