חרדת - ענות קדש
אחד מחשובי העיר טבריה לקה פתאום ב"חרדות", הסבל היה נורא עד למאד, בפרט שהאיש רגיל להיות מנהיג ובעל דעה בכל ענין, מוציא ומביא בנושאים חשובים בעיר, הכל רגילים לקבל ממנו וכעת הוא זקוק לטובת אחרים ובפועל אין מושיע לו, ברגע אחד הפך מאיש חי ורב פעלים, לאיש דומם מרוב חרדה ואימה שתקפה אותו לעתים קרובות מאד.
הוא הגיע לביתי כששפתותיו דא לדא נקשן מרוב פחד, ראשו מוטה כלפי הקרקע ביסורי החרדה, ודמעתו על לחיו באומרו "למה לי חיים", קשה היה להסתכל בפניו ולא מצאתי עצה עבורו, הלכנו יחד לחדרו של רבינו הכהן הגדול מאחיו שהבין את המצב וראה את הנגע מיד עם ראותו את פני האיש, וכך אמר לו:
"אדוני, יש לך עכשיו הזדמנות לקנות את מדת הענוה - מה שלא תוכל להשיג בשום זמן בעולם, כעת מביאים לך את זה מן השמים מלא חפנים, כל אדם זקוק לענוה כמו חמצן, ובפרט עסקנים ציבוריים וכיו"ב, בעזרת ה' תזכה בקרוב לרפואת הנפש, ויקויים בך, אז תתחזק ותתרפא והיתה לה שמחת עולם, כעת, במקום להתעסק ברצון יצר הרע המוביל אותך לשאול תחתית של יאוש וריחוק מה', קח נא את מתנת השמים ונצל כל רגע לקנות ענוה לשעה ולדורות, בבחי' קדשה לשעתה וקדשה לעתיד לבא".
אמונה – סילוק חרדה
אחד התקשר אלי ואמר, שאמנם יש לו ממון הרבה וכבוד [מדומה] וכו', אבל הוא מרגיש קושי בנפש וחרדות גדולות מסובבות אותו בלי הרף, עד כדי מחשבות אובדניות, וביקש אם אפשר שרבינו יתן לו עצה כדת מה לעשות.
רבינו כתב לו מכתב [המצ"ב מכתב ידו] בזה"ל:
לכבוד וכו'.
מי שיש לו לב, אפילו של גוי,
לא מסוגל - לא להתחבר עם הבורא, אפילו שניה אחת,
שהרי כל "דקה" מקבל שלש מליון כדוריות חדשות,
וכל כדורית כזאת, יש בה אין סוף פרוטונים סביב האטום,
והם טסים בכל כדורית בטיסה יותר מהירה מחללית של חלל,
וזה אפס של פרומיל לעומת הצפורן מן הביולוגיה הפשוטה.
סוף דבר,
מי שלא הולך עם ה',
הוא כפוי טובה רשע אכזרי בעל לב אבן,
ואין ראוי שם אדם להקרא עליו - גם בדרגה של גוי.
כל גוי בעולם יאמר, שמה שכתוב כאן, הוא אפס לגבי האמת.
מה זה יהודי???
עדיין [אנחנו] מנסים להבין,
אבל קודם כל להיות [לפחות] גוי ולא להיות חתול...
האמונה הזאת מסלקת כל חרדות
שלא באים אלא מחסרון הספקת האמונה
דב"ש
שאלתי את רבינו, מה כוונתו במה שכתב לעומת הצפורן וכו', ואמר, שאמנם יש פלאים נוראיים בכדוריות האדומות והלבנות - המתחדשות בלי הרף בכל רגע בגוף האדם, שזה מורה על אמונת ה"יש מאין" באיכות וכמות אינסופית, וכמבואר בדברי בעל התניא זיע"א, אבל כל זה אינו אלא אפס של פרומיל לעומת משהו קטן כמו צפורן - מתוך הביולוגיה הפשוטה שבעולם, רק שהאדם צריך לפקוח את העין, ולחזות בפלאים אינסופיים שיש בעולם כל רגע ורגע, וממילא מוכרח הדבר להגיע אל החיבור הטבעי ביותר לבורא עולם - ממלא כל עלמין וסובב כל עלמין.
ג' רפואות טבע רוחניות לנפש הכואבת
לצערינו בדור זה רבו מכאובי הנפש למאד מאד, ורפואה אמיתית לדבר הזה לא מצויה, כי כל הכדורים הניתנים על ידי הפסיכייאטרים ודומיהם, הם מוגדרים כ"טיטוי הלכלוך מתחת לשטיח" ואין בהם פתרון טוטאלי לבעיה, שהרי אם זה היה עונה לגדר "רפואה", אחרי איזה זמן שהאדם לוקח את הרפואה הוא אמור להבריא, וכדורים אלו הם מוצר הנרכש כל החיים ללא הפסקה, ואדרבה הם ממכרים את האדם להוסיף בהם והעצבות לא עוזבת אותו באמת.
יצויין, שהיו מקרים שרבינו אמר לשואליו, "אם אתה מרגיש בפועל שהכדור עושה לך טוב, תוכל לקחת אותו ויה"ר שיהיה לך לרפואה".
במרוצת השנים שמעתי מרבינו שלשה דברים שיש בהם כדי לאחות את קרעי הנפש, ואמרתי לפרסמם לתועלת מבקשי האמת.
א. שתיית יין – כפי שנאמר בפסוק "ויין ישמח לבב אנוש", והרי כל הנושא של חרדות ודכאון הוא עצבון ודכדוך, שזה היפך השמחה, והפסוק מבטיח את שתיית היין כגורם לשמחה, וכן אמרו חז"ל "פחד קשה יין מפיגו".
ב. שירי רגש – חרדות ודכאונות וכו', כולם באים מחמת שברים וסדקים שבנפש [והכל קשור בשורש הרוחני], ושירי רגש המביאים לידי דמעה בלב וק"ו בעין, יש בהם כח לאחות את השברים הללו.
ג. סיפורי צדיקים – יש בהם כח עליון להשיב נפש כאשר הנפש מתפעלת מעובדות והנהגות של חסידי וצדיקי הדורות, והפעולה היא כהנ"ל בשירי קדש, מלבד הזכות הרוחנית בדביקות אל הצדיקים יסודי עולם שהם בגדר "מקור שמחה".
כמובן שאין כאן הוראות והנחיות רפואיות, אכן יש כאן הצעה על פי תורה, מה שיצא מפי כהן גדול בקדושה ובטהרה, מתוך אפיקי תורתו הרחבים ודעת קדשו, ונסיון של עשרות שנים עם אלפי אנשים מכל רובדי האוכלוסיה.
גם שמעתי מרבינו, שהדברים הללו שהוא מציע מידי פעם, יש בהם חילוקים, וצריך להתרשם בכל אדם מהי בעייתו המדוייקת ולפי זה להציע לו אחד מהדרכים שיובאו להלן, אבל באופן עקרוני אלו ג' דברים שמועילים בכללות לנושא זה של דכאון וחרדות.
במקום אחר הבאנו את סגולת רבינו לחרדות ע"י עובדא דמהרי"ל דיסקין באמירת "לפניו נעבוד ביראה ופחד", וגם אמירת מזמור כל העמים תקעו כף עם פסוקי מן המצר וכו' וקר"ע שט"ן שלפני תקיעת שופר, שזה המציל מכל הדינים. ויש בזה עוד ועוד דיבורים מרבינו. וכעת אכמ"ל.
בברכה רבה
יקותיאל דטבריה
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה
שים לב: רק חברים בבלוג הזה יכולים לפרסם תגובה.