מבחן האמונה
דברי מרן החד"ה קוק שליט"א
פעם שח רבינו החד"ה קוק שליט"א: אנשים מדברים על אמונה... אבל זה לפעמים רק דיבור, כמו שהחזון איש אומר "זמר האמונה"... מזמרים חיצונית ולא מדברים מתוך הרגשת הלב פנימה... וזה עיקר העבודה, שתהיה האמונה נובעת מן הלב, והשבות אל לבבך...
הוסיף מרן שליט"א: אדם יש לו מיחושים... הוא רץ אל הרופא שילחיץ אותו בכל מיני ניחושים... בסוף יש איזה "ממצא" שלא יודעים בדיוק מה הוא... שולחים למעבדה את ה"ביופסיה"... והבן אדם לחוץ בלי תיאבון בלי שמחה בלי כלום... הוא הולך ל"צדיק" שיברך אותו, הצדיק אומר לו "אני אומר לך שאין לך כלום"... הוא יוצא שמח, אך עדיין הוא ממתין לתוצאות של ה"מעבדה"...
ביום שהוא מקבל תשובה ברורה מהרופאים שהכל "נקי" ואין כל חשש כלל ועיקר, הוא פוצח בריקוד ושמח עם כל מי שנפגש עמו, ומתכנן מיד סעודת הודיה ענקית וכו'... וכולו מלא הודיה להשם יתברך... אבל כאן נשאלת השאלה הקשה... אם באמת אתה מאמין, והלכת אצל חכם כדין הגמרא במי שמצוי בחולי, והחכם הזה הוא חכם וצדיק אמתי שדבריו קדושים וכנים... אם כן איפה למה לא תכננת את סעודת ההודיה בעת שיצאת מחדרו של הצדיק...
זו אמת המידה לאדם לדעת האם הוא מאמין באמת... הוא שהוא מאמין רק לעובדות שהוא רואה בעיניו... [ולא נכנס כאן להמון מקרים שאמרו ה"רופאים" שהכל נקי, ונתברר שהכל הבל והמצב קשה, וכן פעמים הרבה להיפך מעיקרא, כי שוא תשועת אדם, ורוב רופאים של היום אין בהם חכמה עמוקה וכו', הם רואים דברים במכונות שלהם, אבל אינם יודעים איך להתקדם ואיך לפעול עם מה שהם רואים, ולפעמים גם לא מבינים מה הם רואים...].
עובדא הוה באחד שביקש מרבינו החד"ה קוק שליט"א ברכה לזכות להפקד בזרע בר קיימא, מאחר והוא נשוי זה כמה וכמה שנים ולא עולה בידם להפקד והרופאים מבשרים לא טוב באשר למצב הפוריות של בני הזוג, רבינו שליט"א דיבר עמו דברי תורה ואמונה במשך חצי שעה, וסיים בברכה מתוך חידושי התורה מעומק הלב, וכך אמר לו, "שתזכה לבן זכר של קיימא ותקרא לו אור החיים על שם רבינו חיים בן עטאר זיע"א"...
הלא יצא שמח וטוב לב וכולו מלא אמונה שבקרוב יזכה לחבוק בן, והצער הנורא של 12 שנה המתנה כבר מגיע לקיצו, ולא הסתפק בשמחה וצהלה זו... אלא... הלך לחנות וקנה עגלת תינוק כהכנה לתינוק שאמור להגיע הביתה בעוד קרוב לשנה...
כששמע רבינו שליט"א את הדברים כה אמר בענות קדשו: "הבן אדם הלך... סמך על איזה ווארט קטן שאמרתי... אני בקושי זוכר שאמרתי לו... הוא הלך... בקיצר... קודם כל אני דורש שישבור לי מקל מטאטא על הראש, זה תנאי לעיכובא... ודבר נוסף אני עושה לו עכשיו פדיון נפש בסכום של 120 שקלים כמנין "ק"כ צירופי אלהים", ויהיה מיתוק לק"כ דינים... שהוא כזה צדיק שהלך וקנה עגלה... עד כדי כך... זה לא יאומן... זה כבר.. עד כדי כך מאמין"...
בברכה רבה
יקותיאל דטבריה
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה
שים לב: רק חברים בבלוג הזה יכולים לפרסם תגובה.