הניצחון ההיסטורי של עולם התורה: החוקים שהצילו את עתיד עולם הישיבות והעירו את הרחוב החרדי

 

הניצחון ההיסטורי של עולם התורה: החוקים שהצילו את עתיד עולם הישיבות והעירו את הרחוב החרדי

הדרמה המתוזמנת היטב שהתחוללה היום במשכן הכנסת היא מופע מרהיב של הישרדות פוליטית וניצחון נחרץ לעולם התורה. אישורם של "חוק יסוד: לימוד תורה" וחוק המעצרים החדש מסמנים הישגים היסטוריים משמעותיים, אשר שימשו כחבלי הצלה שנזרקו ברגע האחרון והוכיחו את נחיצותם של נציגי המפלגות החרדיות. הפוליטיקאים החרדים, שחשו את אדמת הרחוב החרדי רועדת תחת רגליהם, הצליחו למחוק במחי יד אחת את חרפת הכישלונות המתמשכים של החודשים האחרונים. הצעדים הללו החזירו את הגאווה והביטחון, מנעו משבר אמון חסר תקדים בין הנציגים לבין בוחריהם, והציתו מחדש את אש המערכה והנחישות בקרב הציבור החרדי כולו.

במשך חודשים ארוכים הסתובבו פעילי ונציגי דגל התורה וש"ס בתחושות קשות. הציבור החרדי הרגיש נרדף, חבוט, ומעל הכל – מופקר על ידי נציגיו שלו. החשש האמיתי ברחוב לא היה רק מן הגזירות הכלכליות, אלא מתחושת אוזלת היד של מי שנשלחו להגן על קודשי ישראל ועל לומדי התורה. האדישות איימה להחריב את אחוזי ההצבעה ברחוב החרדי בבחירות הקרובות, תרחיש שהיה גוזר כליה פוליטית על הגוש כולו. אך האירועים היום שינו את התמונה לחלוטין. התיקונים הללו, חריפים וחדים ככל שיהיו, החזירו לבוחר החרדי את הזקוף ואת אמונתו בנציגיו. אין ספק שהמהלך הדרמטי הזה העניק לימין זריקת מרץ אדירה, ושווה כבר עכשיו לפחות שני מנדטים נוספים בקלפיות, בזכות התעוררותו של הציבור החרדי שייצא כעת בהמוניו להצביע.

המרוויח הגדול ביותר מהיום הזה הוא עולם התורה עצמו, דווקא בשל מה שלא עבר. טוב הדבר, ואף חיוני, שחוק הגיוס המקורי נקבר בקבורת חמור. החוק ההוא, שנוסח בפשרות ובקריצות לעבר המערכת החילונית, היווה סכנה רוחנית קיומית. ניסיונות הפשרה הללו, אילו היו מבשילים לכדי חקיקה, היו מובילים בהכרח לחילון מסיבי של מחצית מהציבור החרדי. המחשבה שניתן להכניס יעדי גיוס ומכסות לתוך עולם הישיבות בלי לזהם את באר המים הטהורה של הציבור החרדי היא אשליה מסוכנת. הניסיון לכפות מסגרות חלופיות רק היה יוצר שבר רוחני בלתי ניתן לאיחוי. קריסתו של חוק הגיוס והחלפתו בהצהרה החוקתית של "חוק יסוד: לימוד תורה" הצילו את הצעירים החרדים מגזירת שמד רוחנית.

כעת, כשהערפל הפוליטי מתפזר, המסקנה עבור הציבור החרדי ברורה וחד-משמעית: חובה לצאת להצביע בהמונים. השאננות היא האויב הגדול ביותר של עולם התורה. הבחירות הקרובות אינן עוד אירוע פוליטי שגרתי על תקציבים והשפעה, אלא מלחמת קיום על עצם הזכות ללמוד תורה בארץ ישראל ללא תנאי וללא הגבלה. המהלכים של היום הוכיחו כי רק כוח פוליטי גס ומובהק יכול לעצור את הדורסנות של מערכת המשפט והתקשורת. הציבור החרדי אינו יכול להרשות לעצמו להישאר בבית או להתפזר בין מפלגות אווירה שלא מחויבות לחלוטין לגדולי הדור.

יחד עם זאת, הציבור החרדי נדרש הפעם להפגין בגרות ואחריות קולקטיבית בקלפי. אסור בשום אופן להצביע למפלגות שלא תמכו באופן מלא, פומבי ובלתי מתפשר בלומדי התורה ברגעי האמת. פוליטיקאים מימין ומשמאל שניסו לרקוד על שתי החתונות, לקרוץ לציבור החילוני מחד גיסא ולהבטיח הבטחות לחרדים מאידך גיסא, חייבים לשלם את המחיר הפוליטי. נאמנות מוחלטת לתורה וללומדיה היא תנאי הסף היחיד לקבלת קולו של הבוחר החרדי. היום הובהר מי עמד לצד עולם הישיבות בשעתו הקשה ומי התפתל והתחמק. הכוח לשמר את עולם התורה נמצא כעת בידיהם של האזרחים החרדים, והתשובה ההולמת ביותר לכל הרדיפות תהיה נהירה המונית לקלפיות כדי להבטיח את עתידו הרוחני של הדור הבא.