חסידים המאמינים ברבי'ס עובדי עבודה זרה

הרבה שמות נתנו לאמונה שמטרתה לעקוף את האמת והמציאות, כי מחנכים לאמונה ברבי שהוא מעל הכל וכי רק הוא מסוגל להגיע לצד כסא הכבוד וכי השפעתו על הקב''ה הוא מעל כל אחד אחר, וישנם מי שמוסיפים כי הקב"ה לא עושה דבר בלי הרבי, מלבישים זאת בהרבה צורות ולא חלילה בלומר בצורה הפשוטה כי הרבי הוא האלוקים או במצב טוב יותר המשנה לאלוקים, לא עוד חינוך שהרבי הוא בסך הכל בשר ודם כמו כל אחד אחר, וכמו שהיה לך מלמד בחיידר שלימד אותך חומש וגמרא כך יש לך מורה דרך לחיים בעניינים שאתה זקוק להם, לעצה לברכה ולעניינים כאלו, אבל יודע כי הוא בשר ודם, ימות כמו כל אחד אחר, ויקבר כמו כל אחד אחר, בהבדל אחד, שמהרבי יעשו אלילות ויעלו לקברו כאילו שהוא יותר מכל אדם אחר, אחד השקרים הכי גדולי בהיסטוריה האנושית. היו אנשים פשוטים שבפשוטים שמעלתם היא פי אלף מן הרבי'ס הגדולים ביותר, ואם כבר יש מי שמאמין כי על ידי תפילה לצד קבר אפשר להיעזר, שם הסיכוי להשיג זאת הרבה יותר טוב

נער הייתי וגם זקנתי ומכיר את האמונה ברבי'ס, מאז עמדתי על דעתי מעולם לא האמנתי בבשר ודם, כל יום יום אני חוזר כמה פעמים על 'ארור הגבר אשר יבטח באדם' שחלילה שניה לא ייצא מראשי, ולכן כאשר אני שומע חסידים מדברים על הרבי שלהם זה צורם לי ולעיתים אף מזעזע, הם מבקשים להוכיח את גדלות הרבי שלהם ואיזה מופתים הם עושים ואיך שדרכם כל כך הרבה משיגים ישועות, דבר שהוא מן השקרים הגדולים ביותר, מדובר בלא יותר מפסיכולוגיה זולה שכל עניינו להכניס תקווה לאדם, אבל מעשית הקב"ה הוא זה שקובע מה יהיה ואיך יהיה, וכל כך הרבה נושעו מבלי שהאמינו בבשר ודם

כאשר הבעל שם טוב העמיד את היסודות לחסידות זה היה משהו אחר לגמרי, תפקיד הרבי'ס היה לבנות רבי'ס נוספים. המגיד ממעזריטש כל תלמידיו היו רבי'ס, ולא חסידים. הם למדו אצלו הנהגה, שעניינו היה תבנה את עצמך ואל תחיה כמו קוף, אל תחקה את הרבי שלך, תפקידך להפיק ממך את מה שהקב"ה נתן לך ותשפיע על אחרים במטרה ברורה לא בשביל לעשות מכך עסק וביזנעס משפחתי, אלא להבטיח את העתיד היהודי. בזמנו הרבי'ס חיו בעניות נוראה, הם לא ראו בראביסטעווע עסק וביזנעס, ולכן הילדים שלהם לא רצו להיות רבי'ס, רבים שראו בהם מי שמתאימים לא רצו בתפקיד דחפו אותם בכח. היום נלחמים על התפקיד מפני שמדובר בעסק מכניס וכזה שאנשים ימסרו את נפשם למענך, יתנו לך אחוזים גבוהים מהכנסותיהם, ואתה מסודר לכל החיים

כאשר אנו משווים רבי'ס מן העבר לרבי'ס של ימינו. בעבר הרבי'ס קיבלו הרבה כסף וחילקו לעניים עשו בטוח שלכולם יש, ולעיתים הם נותרו בלי פרוטה לעשות שבת וחג. ואילו היום לרבי'ס יש מיליונים ועושים עוד ועוד בונים לעצמם ארמונות פאר וחסידים שוטים נותנים להם לא מבינים כי מדובר במי שעובדים עליהם. הם מאמינים כי הם סגני האלוקים וכי הם מסתובבים בעולמות העליונים

בהרבה חסידויות לא יעיזו לומר כי הרבי 'אוכל', בעיניהם הרבי לא בבחינת בשר ודם בעל תאוה של אוכל, הוא רק טועם משהו בשביל לתת כוחות לחסידים שלו שיוכלו לאכול. לישון, חלילה, רבי לא יושן, הוא רק נח קצת על מנת לתת כוחות לחסידיו שיוכלו לישון, בכל נושא ועניין רבי'ס חלילה לא מתנהגים כבשר ודם הם במושגים גבוהים שהאדם הקטן לא מבין

הבעיה מתחילה מקטנות, מחדירים בהם 'אמונת חכמים' בלי גבולות ומכך הדברים מתפתחים, מסתכלים על הרבי באימה, עד כדי שישנן חסידויות ששם מפחדים שהרבי יידע שחטאו, וכאשר שואלים מדוע אתה לא מפחד מהקב"ה? הם אומרים בודאי שאנו מפחדים, אנו לא רוצים שהרבי יידע כי הוא יספר להקב"ה

במשך הדורות היו הרבה רבי'ס גדולים, אבל ידעו להבחין בין גדלותם לבין האמונה בה' אחד ואין בלתו. כמו במלמדים בחיידר יש מצויינים וטובים ויש מי שפחות ככה זה עם הרבי'ס, יש מי שהם מיוחדים מציאותם זועקת על גדלותם, ויש מי שהם אפסים גדולים שלולא התחפושת של השמנה בגדים שהרבי'ס מתחפשים בהם, לא היו מסתכלים לכיוונם

צריך רבי'ס בשביל לחיות במסגרת, אבל עד כאן. כאשר עוסקים באמונה חייבים להדגיש כי אסור להאמין ברבי, הוא אדם גדול והתפקיד שלו הוא של מנהיג בשר ודם בשביל שתהיה מחיצה וחציצה בינו לבין מי שמנהיג את העולם באמת. ללכת בעינים סגורות מאחורי רבי ולהאמין בו, זה בא על חשבון האמונה בה' ואין בלתו. מציע אני לרבי'ס לבחון כמה זמן החסידים שלהם עסוקים באמונה בבורא עולם וכמה בהם, ויקלטו כמה הם מרחיקים והם הגורמים שהחסידים יעבדו עבודה זרה יחיו בעקמימות נוראה יאמינו כי הם עושים את הנכון ולא יודעים כי ביום דין הם ישלמו מחיר נורא על שהאמינו ברבי יותר מבה' אחד

כל פעם שהולכים לרבי חייבים מיד כשעוזבים לומר 'ארור הגבר אשר יבטח באדם', כל הרבי'ס הרבנים וראשי הישיבות בלי יוצא מן הכלל הם בשר ודם ואינם מתקרבים למדרגתו של הקב"ה בשום תחום. אין רבי שיודע עיתו, הם חולים ומתים מבלי שתכננו, הקב"ה מוכיח להם כי הם בסך הכל בשר ודם ולא יותר מזה. החסידים הם השוטים שלא קולטים כי הם מאמינים במי שעושה מעצמו עבודה זרה גם אם אינו אומר זאת במפורש

חייביים ללמד את הדור הבא כי אסור להאמין ברבי'ס, האמונה היא כולה של הקב''ה ואין בלתו, לרבי'ס יש תפקיד של מורה ומחנך ואם הוא חכם להיוועץ בו אך עד כאן. חייבים להחדיר את הקו האדום עד להיכן מותר להרחיק ומהיכן השטח שייך למי שברא את העולם, הרבי'ס בעולם הזה יש להם תפקיד, אבל לצערנו הם בוגדים בתפקידם כאשר הם עושים מעצמם קדושים וטהורים וכאילו שהם מעל כולם. המציאות שהם באים לבית כנסת או לאירוע ויישבו רק למעלה, הם מסיתים לעבודה זרה. רבי אמיתי - ויש כאלו - כשהם באים לבית כנסת של מישהו אחר יישבו יחד עם כולם חלילה שלא יעשו מהם עבודה זרה

אותו דבר אצל ראשי ישיבות שמצאו לעצמם דרך איך להפוך לעבודה זרה, הם אומרים חלילה איני מחפש כבוד, אבל איני בעל הבית על התורה חייבים לכבד את התורה לא אותי, והוא מתיישב במזרח למען התורה ולא למען הכבוד. בכל מקום מחנכים לחיות בשקר שמטרתה אחת לעשות מעצמך את מה שאתה לא. כן יש לכבד תלמידי חכמים, אבל רק במסגרת של כבוד לאדם בשל תורתו אבל לא יותר מזה. אין מי שהוא סגנו של הקב''ה בעולם הזה. כן, יש מי והרבה שממלאים תפקידים בעולמו של הקב''ה, אבל דווקא הם מסכנים, מפני שאם הם בוגדים במעשיהם וחוצים את הקו שהוא תחומו של הקב"ה הם העבודה זרה בכבודה ובעצמה

חייבים לעצור כל אמונה בבשר ודם, זו חובתנו בעולמנו אם אנו רוצים לזכות לביאת הגאולה. כל עוד שנאמין בבשר ודם הגאולה מתרחקת. זה בידינו להציל, על ידי ניתוץ כל העבודה זרה'ס בעולם החרדי שם הריכוז הגדול ביותר של עבודה זרה בימינו

חיים שאולזון