זמן מתן תורתנו – מועד להיוועד
בהשראת תורתו של ראש הישיבה מו״ר הרב ישראל ז'ק שליט״א
המועד כקריאה פנימית
המועדים, כפי שמדגיש מו״ר ראש הישיבה שליט״א תדיר, אינם רק זכר לעבר או ציון תאריך בלוח השנה. הם קול פנימי הקורא לאדם לצאת משגרת היומיום, לעצור, להיוועד עם עצמו ועם קונו, ולהקדיש זמן – מועד – להתבוננות, להפנמה ולעבודה שבלב. כל מועד מזמין אותנו לגעת בשורש חיינו, להתנער מתרדמת הזמן ולעמוד פנים אל פנים מול ייעודנו הרוחני.
המשמעות ההיסטורית והרוחנית של חג השבועות
חג השבועות הוא חג כינונה של רוח ישראל. בעוד שביציאת מצרים השתחרר הגוף הלאומי מן השעבוד, הרי שבמעמד הר סיני, ביום הזה ממש, נעשה העם לכלל נושא התורה – מחזיק דבר ה' בעולם. כך, מה שהחל בגוף – נשלם ברוח: עם אחד, תכלית אחת, תורה אחת.
מו״ר הרב שליט״א מרבה להדגיש כי אין זו רק זִכָּרוֹן אלא חיוּת מתחדשת: בכל שנה ושנה, אנו עומדים שוב בסיני, מקבלים מחדש את הכתר שניתן לנו, וחוזרים אל הרגע המכונן שבו הפכנו ל"ממלכת כוהנים וגוי קדוש".
מה מלמד אותנו חג השבועות?
-
באופן כללי – שהקב״ה מושל בטבע ובחיי האומות. בידו יום ולילה, חיים ומוות, והוא הבורא מחדש בכל יום תמיד מעשה בראשית.
-
באופן פרטי – דווקא לישראל נמסרו חוקי החיים. רק הם שמעו מפי הגבורה "אנכי" ו"לא יהיה", ואליהם נמסרה התורה בגילוי כבוד ה'. אין זה ספר מוסר או חוקה חברתית, אלא גילוי דבר ה' – והוא ייעודם הבלעדי של ישראל.
קבלת התורה – בלב וביראה
על פי דברי "חורב" לריה"ל (פרק כ"ג), עיקר קבלת התורה אינו במעמד אלא בלב. לא די בשמיעה – נדרשת דבקות. יותר משיתדבק האדם בחיי שעה – יידבק בתורה הזאת. בה חיי עולם, והיא תעודת הזהות של עם ה', שמהותה – יִרְאָה.
מו״ר ראש הישיבה שליט״א מלמד אותנו שוב ושוב כי קבלה אמִתית של התורה מתחילה בהכרת ערכה, ונשלמת ביראה: הכנעה פנימית, שמחת שליחות, והבנה עמוקה כי "למען קיומה שמך, ה' – יליד בית ישראל".
סיום – החיים מתוך תורה
חג השבועות הוא המעמד שבו אנו זוכים לחזור אל ההתחלה – אבל לא כדי להישאר שם, אלא כדי להמשיך הלאה מכוח התורה. כמו שמדגיש מו״ר הרב ישראל זק שליט״א: תורה שאינה שוכנת בלב – אין בה חיוּת. אולם תורה שנכנסת אל הנפש – הופכת את האדם למעיין נובע, ואת חייו ל"עץ חיים למחזיקים בה".
יהי רצון שנזכה לקבל את התורה באימה, ביראה, ברטט ובזיעה – ולהחיות את נפשנו באור פני ה'.
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה
שים לב: רק חברים בבלוג הזה יכולים לפרסם תגובה.