"על סנדלים, נשיאים וכבוד הדדי"

"על סנדלים, נשיאים וכבוד הדדי"

רבים מאתנו נפגשנו עם המשגיחים הישיבות שאומרים: "לא מתפללים עם סנדלים – גם לא בטיול – כי לפגישה עם נשיא ארה"ב לא היית ניגש כך."

והנה – היום התפרסמה תמונה עדכנית: נשיא ארה"ב נפגש עם שליט קטר, כשהשליט יושב בנחת... בסנדלים.

אבל כאן לא מסתיים הלקח – אלא רק מתחיל.

המסר איננו מה שלבש השליט, אלא מה שהעין הפנימית לומדת לראות: בעולם של כבוד הדדי אמיתי, יש מקום גם לזה שלובש בגדי מלכות וגם לזה שבוחר בסגנון פשוט, מתוך תרבותו או השקפת עולמו.

העובדה שנשיא מעצמה מערבית ישב בכבוד עם אדם בלבוש שאצלנו אולי ייראה בלתי-רשמי – היא שיעור חשוב בענווה, בקבלת השונה, ובשחרור מתפיסות נוקשות של "איך צריך להיראות" כדי לכבד.

ומנגד, אי-אפשר לשכוח את אותה פגישה מתוחה בעבר בין נשיא אוקראינה זלנסקי לנשיא ארה"ב דאז דונלד טראמפ – בה זכה זלנסקי לנזיפה על כך שהגיע בלבוש שפורש כזלזול במעמד.

אז מה ההבדל?
אולי לא הסנדלים או החולצה, אלא מה שמשדר האדם שמולך: האם הלבוש מבטא פשטות מתוך כבוד, או זלזול מתוך ניכור?

כמחנכים, אומר איש החינוך הרב אלחנן רוזנפלד, עלינו ללמד את תלמידינו לא רק כיצד להתלבש – אלא גם כיצד להתבונן. לדעת להוקיר אדם לפי עומקו, לא רק לפי נעליו.

ולזכור תמיד: גם אם זה לא הסגנון הנכבד שלי – ייתכן שזה הסגנון הנכבד שלו.