פסח שני – קריאה של תקווה: כששאלה פותחת פתח לגאולה
מתוך דברי איש החינוך הרב אלחנן רוזנפלד באסיפת צוות שבועית בתלמוד תורה "חניכי הישיבות"
הלוח העברי – דיאלוג תמידי עם האמונה
הרש"ר הירש עמד על כך שעיקרי האמונה היהודית כתובים על דפי הלוח העברי – לא רק בתאריכי החגים הידועים, אלא גם במבנה הלוח עצמו, המשקף את מיזוג החמה והלבנה, את מחזור העונות, ואת תודעת הזמן היהודית.
ובתוך כלל המועדים – ישנם ימים מוצנעים, "שקטים", שהשכחה מאיימת לעטוף אותם. אחד מאותם ימים הוא פסח שני.
"למה ניגרע?" – תחילת הדרך להתחדשות
פסח שני לא נקבע מלמעלה, אלא צמח מתוך שאלה אנושית נוקבת. קבוצה של אנשים שהיו טמאים לנפש אדם ולא יכלו להקריב את קרבן הפסח בזמנו, לא קיבלו את ההחמצה כגזירת גורל. הם ניגשו למשה ואהרן וקראו: "לָמָּה נִגָּרַע?"
השאלה הזו – פשוטה ועמוקה כאחת – מזעזעת את אמות הסיפים. הקב"ה נענה, ונולדת הלכה חדשה: פסח שני. יום שבו מי שנמנע ממנו להשתתף בראשון – זוכה להזדמנות שנייה.
הטומאה כמשל לריחוק – והחיפוש אחר קרבה
מעבר למובן ההלכתי, פסח שני טומן בחובו מסר קיומי עמוק. הטומאה שמנעה מהאדם להקריב את הפסח – סמל היא לריחוק רוחני, נפשי, מוסרי. אבל גם מרחוק, גם מתוך טומאה – יש שאלה, יש כמיהה, יש תביעה להשתייך: "למה ניגרע? גם אנחנו רוצים קרבן, גם אנחנו מבקשים את קרבת ה'".
דווקא מתוך הריחוק נולדת קרבה חדשה. הדרך החסומה מקבלת שביל עוקף, הלכה שלא הייתה מראש – אלא זורמת מבקשת הלב.
פסח שני – ההכרזה שאין ייאוש בעולם
הרב רוזנפלד מזכיר את דברי רבי צדוק הכהן מלובלין:
"אין ליהודי להתייאש משום דבר... וכל בניין האומה הישראלית היה אחר היאוש הגמור..."
פסח שני הוא ביטוי חי לעיקרון זה: תמיד יש אפשרות נוספת. גם מי שנכשל, טמא, מרוחק – לא נידון להיגרע לעד. השאלה עצמה, הדרישה, היא התחלת הגאולה.
וכך הופך יום שולי לכאורה – למוקד של בשורה: "אין שום ייאוש בעולם כלל". תודעת פסח שני אמורה לחלחל לא רק לעולם ההלכה – אלא לחיים עצמם: חינוך, נפש, זוגיות, קהילה – כל אלה זקוקים לתודעה של תיקון מתמיד, של דלת שנשארת פתוחה, של תקווה שלא נעלמת.
סיכום – התשוקה לשוב, הרצון להשתייך
לסיום אומר המנהל בשם אביו איש החינוך הרב גרשון רוזנפלד, בעומק התביעה "למה ניגרע" טמונה תשוקה אנושית בסיסית: להימנות עם מחנה האמונה, לא להיגרר לשולי החיים הרוחניים. זוהי קריאה שלא נובעת מזכות – אלא מתחושת אחריות פנימית.
פסח שני מלמד: מי ששואל, מתקרב. מי שלא מתייאש, נענה.
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה
שים לב: רק חברים בבלוג הזה יכולים לפרסם תגובה.