הניסיון לימד אותנו, כאשר הייתה הפסקת אש, הם התארגנו והתחמשו. הצבא היום מוצא מקומות שהם בנו מחדש התחמשו שם בנו משגרים וחזרו לירות. יש להם מאות טילים ומרגמות תחמושת רבה, וכל זאת בשל הזמן שהספיק להם לייצר את כל זאת. ניצבים אנו בפני בעיה קשה. מצד אחד רוצים מאוד להחזיר את החטופים, מאידך הם תובעים 'הפסקת אש' ארוכה שפירושו לאפשר להם לייצר עוד תחמושת שבכל מצב יגרום לשפך דם יהודי, האם מותר לעשות עסקאות כאלו, או שמא הגיע הזמן, עשינו מספיק הפסקות אש, מעתה אין עוד כאלו. ננהל מו"מ תחת אש, ועד אשר החמאס לא עוזב את עזה לא מפסיקים יום
בעיית הבעיות של ישראל שנאבקים מול רגשות למרות שההיגיון והשכל הישר אומר כי אין ברירה הגענו לרגע האמת, חייבים להילחם ולא לעשות עוד חשבונות כלשהם, לא לתת להם דקה של יכולת להתארגנות ולהתחמש. שימו לב מה הם עושים זו תקופה ארוכה, הם מושכים את ההידברות מתוך חשבון שבינתיים לא יורים עליהם, ומתארגנים. טוב עשו בשבוע האחרון שהרגו את ראשיהם שיבינו כי לא לעולם חוסן, אם היו מסכימים מזמן על עסקה כבר היינו אחרי המלחמה. הם מושכים זמן, וחובתנו להלחם עד שנחסל את האחרון בהם. הם לא יילכו לבד, רק אם יווכחו כי הם נשארו אחרונים אולי ירימו ידים ויבקשו לאפשר להם לעזוב את עזה. כל עוד שהם מאמינים שהם קבוצה גדולה הם ילחמו וזו תהיה מלחמה לא קלה
נכון שהחמאס רשמית הובס, אבל מעשית ישנם עוד כמה אלפי חיילים חמאסניקים בעזה, וכל עוד שלא התפטרנו מהם, אין ברירה אלא להמשיך במלחמה ולא עוד 'בעדינות' כפי שעשה הרמטכ"ל הקודם, חייבים לנקות אותם ועד האחרון שבהם, ואז יתכן ונמצא את השבויים בדרכים אחרות
חיים שאולזון
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה
שים לב: רק חברים בבלוג הזה יכולים לפרסם תגובה.