אני מתבייש. פשוט מתבייש.
חוק הרבנים הוא הדבר הכי מיותר שעולה להצבעה בעיתוי הכי מיותר. לא אגזים אם אומר שהמאבק הזה, בזמן שעם ישראל נלחם על ארצו - הוא אחד מרגעי השפל הנמוכים ביותר שידעה ש"ס אי פעם. ליקוי מאורות על מלא. התנתקות מרחשי ליבו של רוב עם ישראל לטובת אינטרס של קומץ עסקנים ומקורבים לצלחת.
מי שבעיצומם של ימי מלחמה מדממים מפנה את משאביו למשבר פוליטי סביב חוק מפלג שעוסק בשינוי כללי המשחק לטובת הסדרים וג'ובים, מוכיח כי הוא אינו מתאים לתפקיד ציבורי. צריך קצת שכל וטקט בזמן שהמדינה נלחמת על חייה.
זה לא עולם התורה ולא יסודות הדת. מאחורי המילים הגבוהות בחוק הזה עומד מפעל משרות ושינוי שיטת הבחירה כדי לאפשר לרבנים אהודים על ש"ס לזכות בתפקידים. זה גבולי מאוד גם בימים כתיקונם, על אחת כמה וכמה בזמן כל כך קריטי בחיי האומה ועולם התורה.
אין פה יראת שמים, הקב"ה לא נמצא באירוע הזה.
אריה ארליך
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה
שים לב: רק חברים בבלוג הזה יכולים לפרסם תגובה.