הרבי מזויהעל בא לבקרו ולהזמינו לנישואי בנו, וכדרכם של צדיקים שעיתותיהם בידיהם, הם החלו בשיחה, שהתפרסה על פני חמישה גליוני נייר, כפי שתחזו בקובץ המצורף.
בסוף הם החלו לדבר "אקטואליה", והשיחה התגלגלה למצב בארץ, ושיעל'ה ממש יצא בביקורת חריפה על מהלכי הצבא [התוכן הרלוונטי נמצא לקראת סוף עמ' 4 בקובץ המצורף].
"צריך שיצאו משם כולם!"
הרבי מזויהעל קלט כנראה את גודל השטות וניסה לשכתב את דבריו:
"יה"ר שיצאו כולם געזונטערהייט".
אבל הינוקא לא התרשם:
"הרי הם "מופקרים"! ואין כוונתי רק לראשי המדינה שכולם יודעים שהם מופקרים, אלא גם אלו שהם שומרי תורה ומצוות ג"כ שכבר יצאו משם!"
כאן הרבי מזויהעל כבר התייאש ו"זרם" איתו:
"הרי הכל מתנהל מלעילא, איתא בגמ' (ב"ק נב.) שאם אין ישראל זוכים מעמיד עליהם השי"ת רועה עיוור... [כד רגיז רעיא על ענא עביד לנגדא סמותא]"
[במחשבה שניה, אולי הזויהעלר לא התכוון לעם ישראל אלא לקהילת סדיגורא, שזכו לנגדא סמיותא...]
ועם זה לא מספיק לגודל שטותו, בהמשך השיח הוא שאל את הרבי מזויהעל האם אומרים אצלהם תהלים בתקופה זו, והוא השיב בחיוב, אז הינוקא אומר לו:
"הציבור כבר עייף מלומר עוד ועוד..."
ועל זה הזוילהער לא יכל לשתוק, והשיבו:
"אין לנו דרך אחרת, הרי ע"י התפילה החזקנו בכל הדורות".
מה יש לומר... כנראה בשמים לא יודעים אם לצחוק או לבכות.

אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה
שים לב: רק חברים בבלוג הזה יכולים לפרסם תגובה.