רגעים של השבוע - פרשת ויגש
החתונה שהפכה לאירוסין ולבסוף לביטול השידוך / פרשה בלי מצווה אך עם עצה טובה למצווה הכי קשה / בדיקת הקב"ה והמשיח בפנקסים של החמאס... / אבא בחזית, הבן בעורף והברכה מרוסיה
א. בנות צועדות על שור
"בנות מצרים היו צועדות על החומה להסתכל ביופיו, וכל אחת ואחת עמדה במקום שאפשר לראותו משם, אך הוא לא הרים את עיניו, אפילו שנשא חן בעיני כל רואיו - כך מספר לנו המדרש על יוסף הצדיק, שאודותיו אנו קוראים בשבועות אלו. וכל זאת בהמשך לעמידתו בגבורה בניסיון עם אשת פוטיפר, שניסתה נואשות לפתותו לדבר עבירה"...
הנערה הגיעה עם אביה, לאחר ששוכנעה על ידו לעשות צעד אחד אחרון לפני שיהיה מאוחר מדי. 'הכל מוכן. אולם, הזמנות, קייטרינג, תזמורת, וכמובן שמלת כלה יוקרתית' היא אמרה בעיניים בורקות, לעומת אביה שעמד עם כתפיים שמוטות. עולמו חרב עליו. בתו היחידה והיקרה רוצה להתחתן עם מוסלמי שהכירה בנסיבות כלשהן. אומנם הוא לא העניק לבתו חינוך יהודי, אבל בבית השתדל לשמור על מסורת יהודית. כל חייו חלם על חתן שדומה לו. על ברית של נכד ונחת יהודי בהליכה עם הנכדים לבית הכנסת. אבל כעת, הכל השתבש, וכל מה שניסה לעשות ולעצור לא עלה בידיו.
במלוא תשומת הלב הקשיב להם הרב הראשי הרב לאזאר שליט"א, ומתוך רגש רב המשיך לתאר לנערה את חייו של יוסף, וסיפר את ההמשך: "על-אף מעמדו השפל עמד יוסף איתן, כי ידע שאשת פוטיפר לא שייכת לו! הוא ידע שהבנות לא מבני עמו! ואת השכר שקיבל בעקבות זה, ידוע לכולנו. הוא עלה להיות משנה למלך, זה שכלכל את כל העם, וזה שבו מברכים כל אחד במשך כל הדורות: בן פורת יוסף בן פורת עלי עין"!
"עצה לי אלייך", המשיך הרב, ופנה אל הבת שהתעקשה כי אי אפשר לבטל את הכל, וטענה שהיא השקיעה הרבה מכספה לארגון החתונה, האורחים כבר קנו מתנות, והיא גם חוששת מתגובתו הזועמת של החתן אם היא תבטל כעת את כל החגיגה - ואמר לה: "אמרי לבחור, כי כל האירוע שהוא תכנן יהיה בינתיים רק טקס 'אירוסין' בלבד. ואת החתונה עצמה תחגגו בהמשך, כאשר תכירו טוב יותר את משפחות ההורים". היא התלבטה, ולאחר עוד כמה מילים והסברים המיישבים את דעתו של אדם, ובעיקר אל הלב היהודי - היא נתנה את מילתה. האמת היא, שאביה לא הבין ואף יצא קצת מאוכזב, אבל אבא שבשמים שמע את התפילות וניצל את ההזדמנות שנפתחה כאן...
השבוע, שוב הגיעה הנערה אל הרב הראשי שליט"א: 'עשיתי כמצוות הרב, ובינתיים חשבתי הרבה, התפכחתי, ואתמול החזרתי לו את טבעת האירוסין. אני אתחתן רק עם חתן מבני עמי'!
ב. 'מהרו' אל אבי
לאחר תפילת שחרית עם האבלים היושבים רח"ל 'שבעה' על פטירתו של חבר הקהילה מר מתתיהו איסקוב ע"ה, שנלב"ע ב'זאת חנוכה', התבקשתי לומר מספר מילים בארוחת הבוקר לכלל המתפללים, כפי שנהוג בקהילת 'גאולה' ליהודי הקווקז. ציינתי את מה שלמדנו ביום שלישי בפרשתנו על סיפור התגלותו של יוסף לאחיו, כשיוסף הצדיק אומר להם "מהרו ועלו אל אבי" - ונזכרתי במה שהיה לפני כשבועיים, עת התאספנו בבית החיים 'ווסטריאקובסקי' במלאות שנה לפטירת הגברת פערל אמינוב ע"ה, ומיד בהמשך הוזמנו על-ידי בנה מר דוד שיחי', לבית הוריו לסיום לימוד משניות והתוועדות חסידית.
רב העיר 'אופה', ידידי השליח הרב דן קריצ'בסקי, הגיע במיוחד, בתור הכרת הטוב על פועלו של בן המנוחה מר דוד אמינוב לקהילתו בעיר אופה, כמו גם כל העזרה שלו למוסדות במוסקבה ולעוד הרבה קהילות כאן ברוסיה.
כשהתבקש לשאת כמה מילים, שיתף במה שקרה לו אישית שנה לפני כן: "היום לפני 12 חודשים, עם סתימת הגולל על הקבר הטרי, נשא בנה מספר מילים ובהם אמר: חשבתי שאמא תחיה לנצח... דחיתי נסיעה אליה וחיכיתי לתאריך מיוחד. ובסוף קרה מה שקרה". והרב קריצ'בסקי הוסיף ואמר: "אומנם כולנו ראינו את מסירות משפחת אמינוב להורים שלהם לאורך כל השנים, גם כשהם טרודים עם כל העסקים הרבים, ובכל זאת, הוא מיצר עתה שמא אולי הפסיד עוד הזדמנות להגיע ולכבד את ההורים היקרים. הפנמתי מיד כמה צריכים לנצל כל אפשרות ולא לחכות ליום אחר. יום לאחר מכן, הזמנתי לכל משפחתי כרטיסי טיסה לארץ ישראל, כדי לבקר את אבי שיחי', ובעקבותיי באו שאר בני המשפחה. ומאז, כבר שנה, הפכו זאת למנהג של ביקורים קבועים, גם ללא סיבה או תאריך מיוחד" - ציטטתי מתוך מה שאמר, מילים שעוררו את כל היושבים מסביב.
הוספתי את הסברו של הרבי, כי יוסף הצדיק ידע שעשרים ושתיים שנות האבל של אביו יעקב אבינו - היו גזירה משמים על שהוא עצמו לא כיבד את אביו ואמו עשרים ושתיים שנה. אולם ברגע שפרק-זמן זה הגיע לקיצו, אין לעכב את המפגש עם בנו יוסף, אפילו לא רגע אחד מיותר. ולכן יוסף ממהר את אחיו להודיע לאביהם כי עוד יוסף חי, ולהביאו למפגש עמו כמה שיותר מהר.
וסיימתי, כי בפרשתנו - פרשת ויגש, אומנם אין שום מצווה מעשית, אבל כן יש בה עצה טובה ומועילה כיצד לקיים את המצווה הכי חשובה וקשה: "כיבוד הורים": למהר. לנצל כל הזדמנות, לבקר, לספר, להקשיב, לשתף. פשוט לכבד, לכבד את ההורים שבזכותם אנו כאן!
ויהיו הדברים לעילוי נשמתו של צבי-מתתיהו בן ידידיה ע"ה.
ג. ה' יספור בכתוב עמים
שיגרתי השבוע מכתב לידיד חשוב של הקהילה, לרגל מאורע מסוים במשפחתו, שצוין בעיקר בתאריך שבלוח הכללי. בין הדברים כתבתי לו כך: "אומנם התאריך היהודי שלך כבר היה לפני כמה ימים, אך כבר דרשו על פסוקו של דוד המלך ע"ה בספר התהלים: 'ה' יספור בכתוב עמים' - שמשמע שגם הקב"ה בכבוד ובעצמו, מתחשב לפעמים בתאריך לפי הספירה של העמים... ואם כבר הזכרתי פסוק זה, ברוח התקופה המיוחדת שעם ישראל נמצא בימים אלו בעקבות הטבח הנורא שקרה בשמחת תורה בארצנו הקדושה, אוסיף ברשותך דרוש נפלא ומרגש שאמר על פסוק זה, הרבי מקלויזנבורג זכר-צדיק-לברכה: כאשר המשיח יגיע בקרוב, הוא ילך לחפש את היהודים מכל קצווי תבל, בכדי לגאול אותם. אך איך יידע מיהו יהודי? הוא בטח ישאל בכל מקום. או אז יגיע לעיר אחת - יחפש ויענו לו: 'רק אלה שנראים כמונו הם היהודים האמיתיים'; במדינה אחרת - יאמרו לו: 'אנחנו היהודים האותנטיים'; בקבוצות אחרות יתעקשו כי רק הם היהודים השורשיים, וכך עלול לקרות בכל מקום אליו יגיע, תמיד ישמע שרק הם אלה שממשיכים את היהדות המקורית ולא האחרים.
או-אז יבוא המשיח אל הקב"ה בשאלה, מה לעשות במצב לא פשוט זה? מי צודק? הוא יזעק. והקב"ה יחייך ויאמר לו: משיח! הרי יש פסוק, 'ה' יספור בכתוב עמים' - אני שואל את העמים, את מי הם מחשבים כיהודים, ולפי זה תגאל אותם! בוא ונבדוק יחד בפנקסים הנוראיים של פרעה והמן, ברשימות הרשע של היטלר והחמאס, את מי הם מחשיבים כיהודים, ולפי זה נדע. האם הרשעים האלו בדקו מה גודל הכיפה של היהודים לפני שרצחו אותם, או איפה למדו?! האם כאשר תלו ושחטו נשים יהודיות, הם בדקו קודם כיצד הן לבושות ואיך הן מתפללות?! - 'בכתוב עמים'! כל אחד שאמו יהודייה וסבל עקב כך - אותו נספור ונגאל!'.
אלו דברים מבהילים, המלמדים אותנו עד כמה קדושים אלו שנרצחו בכלל, ובתקופה זו במיוחד, ולא משנה מאיזה מגזר וקהילה הם - יהודים קדושים הם!".
ולתמונת השבוע שלי: וארשתיך בחסד וברחמים
"נועם היקר, זכות גדולה בשבילי היום לאחל לך מזל טוב, לכבוד הגיעך למצוות. אני רוצה לאחל לך חיים מאושרים, שתגדל להיות חסיד - בן אדם שעושה תמיד חסד; ירא שמים - שהאמונה שלך בקדוש ברוך הוא תהיה תמיד חזקה; ולמדן - שתלמד הרבה תורה.
אני יודע שזו שבת לא פשוטה בשבילך, שבת בר-מצווה, ואביך אינו עמך יחד. אבל אם נעיין בפרשות התורה שקוראים בחודש זה, נראה שאת הברכות שיעקב אבינו קיבל, הברכות הכי גדולות, שאנחנו חוזרים עליהן כל העת, הינן ברכות שהגיעו לא בדרך פשוטה.
הדברים שמגיעים בדרך פשוטה הם לא כל כך מיוחדים. מה שמגיע עם קושי, עם קושי שצריכים להתגבר, זו הברכות הכי גדולה. ואני בטוח שבר המצווה שלך, החגיגה שלך, תהיה לא פשוטה, לא רגילה, אבא בוודאי עוד מעט יחזור הביתה, יחגוג יחד איתך, אבל השבת הזאת אתה יכול לקבל ברכות מיוחדות לכל החיים, וזה כשאתה תהיה באמת שמח, אתה מראה לקב"ה, שאתה שמח שאבא שלך גיבור וגם אתה, ואתם מצליחים עם כל הקשיים לחגוג באמת"...
כבר מעל 70 יום מאז שחגי אורן אינו בבית. מיום הטבח הנורא בשמחת תורה, הוא בחזית, נלחם כתף אל כתף מול אויב אכזר, ומשפחתו בעורף דואגת לשלמו. ועוד דאגה התווספה ככל שחלפו הימים והלחימה ממשיכה: נועם הבן מתקרב לגיל בר-מצווה.
כדי להביע את רחשי לבו הגואים, כתב האב עם 'לורד' על אחד הפגזים, ברכה קצרה לבנו החתן, וליד ציור של תפילין הוסיף: תמיד תזכור שאתה קשור לקב"ה...
"אם אני לא אזכה להשתתף בחגיגה, לפחות אשלח לו ברכה מרב. רב גדול. רב כמו הרב לאזאר מרוסיה", אמר לחבר שהעביר הלאה. ואכן, הרב הראשי לאזאר הרב שליט"א נענה לפנייה, והתיישב מול המצלמה כדי לברך ברגש ובחן רב את הנער הצעיר, והוסיף ואמר: "הקב"ה רוצה שאנחנו נהיה תמיד בשמחה על אף כל הקשיים, וכשאנו מתגברים על כל אלו, מתקשרים אליו יותר, ומתוך הודיה על מה שיש מבינים שזו זכות לעבור את כל הניסיונות האלה, על ידי זה אנחנו באמת עולים מעלה-מעלה, זה מה שינחה אותך בכל החיים. והלוואי ובעזרת השם לא יהיו לך יותר קשיים, שאתה תמיד תראה רק טוב, רק שמחה, רק דברים שמשמחים, וביחד עם כל המשפחה תמיד תוכל לחגוג באמת".
"בגיל בר מצווה מקבלים אחריות ברמה שונה ממה שהכרנו עד כה. אנחנו מבינים שיש לנו הרבה יותר מה לעשות, וצריכים לעשות את זה מתוך שמחה, ולכן אנחנו חוגגים בר מצווה. לפעמים מגיעים לכך בדרך לא קלה, אבל אנחנו יודעים שזו הדרך הנכונה, דרך שמביאה לנו אושר אמיתי. דע לך, כי כל העולם שמח איתך, ובעזרת השם הוריך היקרים ירוו ממך תמיד הרבה-הרבה נחת, ואתה תגדל להיות לתפארת משפחתך. מזל טוב, מזל טוב, מזל טוב"!.
גוט שבת!
שייע
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה
שים לב: רק חברים בבלוג הזה יכולים לפרסם תגובה.