הסבר מטופש של ראש ישיבה ותוצאותיו

צורת השאלה מפילה בפח רבים וטובים, אפשר להיות ראש ישיבה ולעסוק בסוגיות עמוקות ולנסות לטפס על הרים והסברים, וליפול דווקא אצל בחור תמים ששאל שאלה בצורה ובדרך שלא קולטים כי השאלה לא במקומה. היה זה בחור בישיבה ששאל את הראש ישיבה האם באמצע הלימוד מותר לו לעשן סיגריה, והראש ישיבה קבע כי זה אסור וכי חלילה לא יעשן באמצע הלימוד. הוא יצא וסיפר זאת לחבריו. ואז בחור ששמע את דברי הראש ישיבה, אמר לחבר תן לי לשאול את הראש ישיבה ותראה שהכל ישתנה. הוא ניגש לראש ישיבה ושאל האם כשהוא מעשן סיגריה אם מותר לו ללמוד, והראש ישיבה אמר בוודאי ואף מצוה ללמוד אז

השואל שעסק ב'הכרת הטוב' שאל שאלה במקומה אבל בצורה מסוכנת. תשובת הראש ישיבה חייבת הייתה להיות ש'הכרת הטוב הוא בכל עניין ולאו דווקא רק בחיילים ובצבא. מסובב הסיבות מנהל את העולם בדרך שעלינו להודות לו בכל יום על מעשיו ומה שקורה במלחמה עתה, גם הם חלק מהכרעתו ורצונו. אין דבר ועניין שאין שם הכרת הטוב, כל מאן דעביד רחמנא לטב עביד. ולכן השאלה הזו אינה שייכת דוקא לענין הצבא והחיילים דווקא, והיה יוצא מן הסבך שסיבך אותו הבחור

מי שילמד טוב את ה'השקפה' החרדית המקורית והאמיתית, לא זו שהוסיפו לה קרניים שמוציאים מן העיקר ומובילים אותך אל הטפל, ימצא כי כולנו מאמינים באותו ענין וחלוקים בדרך, והמחלוקת בינינו הוא בביצועה, איך ניגשים אליה איך מסבירים אותה, למי ומתי, וכפי שהתורה מלמדת אותנו כה תאמר לבית יעקב ותדבר אל בני ישראל, ככה כאשר עוסקים במצבים מיוחדים צריך לדעת מתי צריך לדבר כך, ומתי אחרת מבלי לחרוג מן העיקר שבהשקפת התורה שהיא קיומה של תורה לימוד התורה קיום מצוותיה וכל העניינים שאינם יכולים להתבצע במצבים אחרים, ובודאי שלא בצבא חילוני

בעל השקפה מקורית ידבר ויקבל כל אחד בחיוך ובברכה ולא מפני שאני מסכים עם גישתו ושיטתו, אלא דווקא מפני שאני לא מסכים עמו. בחור בישיבה צריך הדרכה איך להתייחס למצבים כפי שאנו נמצאים בה בימינו אלה במיוחד בימי מלחמה, ונימוקים מן הסוג של קורונה ותאונות דרכים הם טפשיים מפני שהם מובילים לכיוונים לא טובים ודוקא בשל ההשקפה המקורית האמיתית והעיקרית (ראה פוסט אחר)

גדולי ישראל האמיתיים לא דחו בעלי השקפות אחרות, פרט כאשר מדובר במי שעניינו להכעיס ולפגוע. כל מי שמוכן היה לדבר ולשמוע ואולי אף להשתכנע דיברו עמו בהגיון ועל פי שכל הישר. נכון שלא כולם בעלי הסברה בתחומים אלו, לשם כך יש בישיבות משגיחים שזה תפקידם לדעת איך להסביר נכון, לזלזל ולעשות מכל מי שלא יהיה 'מנקה זבל', היא היפך התורה והיפך 'השקפת התורה'. אין מבזים יהודי כלשהו, ההיפך, מכבדים אותו גם אם הוא מתעסק בניקוי זבל. לא אשכח לעולם את ר' נח קלעפער ז"ל בירושלים יהודי תלמיד חכם עצום שהיה עובד לפרנסתו בהדבקת מודעות, האם מותר היה למי לבזותו?

בכל הדורות היו מי שאומנתם בורסקי, וגם ולמרות שאוי לו מי שזה אומנתו, אבל אסור לשכוח כי היה מביניהם תלמידי חכמים מופלגים שעשו מה שעשו לפרנסתם. הלל היה עובד כל היום בחיפוש וכריתת עצים ומכירתם, האם בשל כך נוריד אפילו במעט מגדלותו?

כן, ישנם חיילים בצבא שהם תלמידי חכמים, בזמני כל מי שרצה לצאת לעבודה לא הייתה לו ברירה אלא לשרת תקופה בצבא, לאחר השנים בכולל הלכתי לצבא והיינו שם קבוצה גדולה של חרדים ביניהם תלמידי חכמים העושים מילואים, האם בשל כך נזלזל בהם?

שמעתי עוד דברים שאמר הרב שרייבר, וכאב לי מאוד, לא מפני שאיני מסכים עם העיקר, אלא מפני שנאמרו על ידי הטפל וגרמו נזק בל ישוער. אם חכם היה הרב שרייבר היה מתחמק מלהשיב בכלל העניינים הקשורים במלחמה. מה שצריך בתקופתנו להתחזק בלימוד התורה ובתפילות, ומכאן ואילך להשאיר זאת למי שמבינים באמת בעניינים אלו. החכמה הוא לדבר בפני מי שמבינים ולא בפני מי שלא יקלטו את הדברים, כאן מקלקלים יותר מאשר מתקנים

מקווה שראשי ישיבות ילמדו מן השגיאה, ובתקופה הזו לא ישכחו את האזהרה של חז"ל, והמשכיל בעת ההיא ידום, תשאירו את הויכוחים בנושא לזמנים רגועים כאשר הדברים יתקבלו. ימינו אלה הם ימי רגש, ואלו מונעים מן השכל הישר וההגיון הבריא לפעול כמו שצריך. ולכן, תנו לרגשות להרגע ורק כאשר תהיו בטוחים שמח שליט על הלב תדברו

חיים שאולזון