מה שקרה הבוקר בירושלים הוא תוצאה של שחרור רוצחים מבית הסוהר הישראלי. כאשר ראו המחבלים כי לא יושבים בבית הסוהר לעולמים וכי הסיכוי להשתחרר הוא טוב, הם יצאו לפעילות של חבלה ורצחו שלשה לפחות וכמה פצועים שאין כל ביטחון שאלו יחיו, וגם מי שיחיה כבר לא יהיה כפי שהיה בטרם הפיגוע. מצב זה יכל להיחסך אם המחבלים הללו היו רואים כי ישראל לא משחררת מחבלים במחיר כלשהו, הם היו חושבים מאה פעם בטרם היו יוצאים לפעילות חבלנית
מה שמתברר כי המחבלים שחוסלו היום - וטוב שלא נתפסו, מפני שאז הם היו עושים סיבוב נוסף בכלא וחוזרים לחבל - היו כבר בכלא, ואף הצליחו להשתחרר. המאסר לא מפחיד אותם, מפני שיש להם שם בית הבראה ובלשון אחרים בית מלון. כאשר חגגו אתמול ושלשום את שובם של מחבלים אחרים בשכונתם זה דחף אותם לצאת לסיבוב נוסף, ועל פי עדויות הם אף ביקרו במקום יום קודם צילמו ותכננו בדיוק את השעה מתי לבא למקום כאשר יש הרבה חיילים ואחרים, ולהרוג מה שיותר, ויצויין כי הפעילות שלהם לקחה לא יותר מ-26 שניות והצליחו לרצוח שלשה ולפצוע הרבה נוספים, נס היה כי במקום היו חיילים עם נשק שלא עשו את החשבון השמאלני אם זה תואם את רצון בית המשפט הישראלי, כי אז המחבלים היו מספיקים לרצוח עוד. הם ירו בהם וככה מנעו אסון גדול יותר
שאל מי ששאל כאשר עשו את העיסקה לשחרור חטופים, כמה זה יעלה לנו. האם על מאה שנקבל ונשחרר שלש מאות מחבלים זה יעבור מבלי שייהרגו מספר גדול יותר, או שמן הנסיון למדנו שככל שמשחררים יותר מחבלים יש יותר נרצחים יהודים. על החטופים של הסיבוב הנוכחי אפשר כבר לקבוע כי שלשה כבר נהרגו ויש עוד פצועים אחרים ומי יודע מה ממתין לו מן המשוחררים האחרים האם הם לא ייצאו לסיבובים כאלו
שימו לב, המחבלים שהיו רק שניים חוסלו, אבל הם הצליחו לרצוח שלשה יהודים ועוד נפצעו. מבחינה מספרית הם השיגו את מה שביקשו לרצוח יהודים. עבורם אפילו אחד על אחד היה מספיק להם, ואין ספק כי שאיפתם לרצוח מה שיותר וכאן הם הצליחו, האם אין זה מספיק בשביל חשבון נפש האם עסקאות כאלו טובות לנו? או שמא עדיף להמשיך ולהילחם ולחסל מה שיותר מהם בטרם הללו ירצחו עוד יהודים
אני מבין שמשתדלים להוציא עוד חטופים מעזה, אבל בו זמנית ישראל משחררת פוטנציאל לרצח, ולא רק שמשחררים, הם מעודדים רוצחים שייצאו לפעילות כזו, האם אנו מועילים או שמא משלמים מחיר כבד על העסקה הזו, שבסופו של דבר לא תהיה טובה לנו, נשלם ברצח של יהודים על העסקה הזו
אני יודע שקשה מאוד לעשות את החשבון הזה למי שבני משפחתו בין החטופים. אבל כיהודים הערבים זה לזה אין מנוס אלא לעשות את החשבון של אחד ועוד אחד, אם על כל חטוף נשלם בעוד יהודים שירצחו, האם זה שווה? או שמא עדיף היה להמשיך ולהילחם ולשחרר אותם בכח, גם אם זה יעלה במחיר שאף אחד לא מאחל זאת ליהודי אחר
אין כאן ענין פרטי או משפחתי, כל עם ישראל תלוי בעניין הזה כולל בחוץ לארץ, מפני שכאשר ישראל נחלשת, היהודים כולם סובלים מכך בעולם. אין ברירה אלא להילחם ובכל הכוח עד להשמדתם ממש. אסור להיכנע לדרישות דיפלומטיות ושיהיו אפילו ידידים. עליהם להבין, כי אין כאן משחק מדיני או פוליטי, מדובר בחיים ומוות, הברירה האחרת היא מוות ואין מנוס אלא להילחם ובכל הכוח גם אם זה יקח הרבה זמן עד שנבטיח כי יהיה למוסלמי קשה להשיג את מבוקשו לרצוח יהודי. אי אפשר למנוע זאת כליל, אבל אפשר להקשות עליהם את רציחת יהודים, וזה חובתנו אי אפשר להתחמק מכך
חיים שאולזון
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה
שים לב: רק חברים בבלוג הזה יכולים לפרסם תגובה.