זכותו של אדמו"ר לקום ולומר אבותיי טעו, הם האמינו במדינה ואף אמרו הלל ביום העצמאות, ואני משנה כיוון. קחו למשל את האדמו"ר מבעלזא שהיה קרוב השקפתית ל'עדה החרדית', והגיע למסקנה כי הם טועים והכריז ב'שטייענדיגע תורה' הידועה כי הוא משנה כיוון ומעתה הוא יקח כסף מן המדינה. אותו דבר יכל לעשות האדמו"ר מבוהוש אם היה קם ומכריז ואומר אבותי טעו ואינם, ואני את חטאותיהם מנסה לתקן על ידי שאהפוך לקנאי ואעשה בכך תשובת המשקל
איני מתווכח כאן עם האדמו"ר מבוהוש על מי שצדק, אביו ורוב רבני רוז'ין שהיו ציונים גדולים בעת קום המדינה, חלקם אף אמרו הלל עם ברכה, זכותו המלאה לשנות את דרכי בוהוש. אבל עליו להסביר מה ראה במעשי אבותיו ואת מה הוא בא לתקן, מדוע הוא ירש את כסא המלוכה והקופה הבוהושית, ואילו את השקפתם הוא משאיר לאחרים
המעשה שעשו השבוע חסידי בוהוש היא כל כך מטופשת, מפני שהם גרמו רעה לאדמור"ם. במצב כזה הולכים אחורנית מהיכן מקורו, והאדמו"ר מבוהוש זצ"ל הרחיק יותר מאדמורי"ם אחרים בציונותו. אז גם אם נכון שהאדמו"ר הנוכחי שינה את דרך בוהוש, תשבו בשקט ואל תכו חייל, ותזכירו לכל העולם כי אתם בגדתם במורשתכם, וכי אינכם מאמינים בדרך רוז'ין כפי שהיה בעבר, אתם לוקחים מרוז'ין רק את השמאלץ הכהונה ועוד גינונים כאלו, אבל את תורתם אתם לא מוכנים לקבל
צריך לזכור, לא מדובר כאן רק באדמו"ר בודד מבוהוש שנהג כציוני, רוב רובם של אדמור"י רוז'ין היו אז ציונים במובן של היום. בזמן ההוא לא העיזו לצאת נגדם, וגם אם היו כמה קנאים שכתבו פשקווילים, הם המשיכו בדרכם שלהם, והדברים הונצחו על ידם, הם התגאו בחיילים של אז ובצבא
מה ששינה את דרכם של רוב אדמור"י רוז'ין היא השתנות המפה החרדית, הדור הצעיר יותר ברח מן הציונות לכיוון המרכז של המפה החרדית, הם לא הצליחו להקים ישיבות. מי שילמד את ההיסטוריה של סדיגורא כמה קשה היה לאדמו"ר מסדיגורא בתל אביב באותן השנים להקים ישיבה, הבן שירש את האדמו"ר עבר מתל אביב לבני ברק ובנה ישיבה. הרב שך בשעתו יצא נגד הישיבות מסוג של סדיגורא וטען כי הם עמי הארצים וכי אין ערך לשיטת לימודם. וכאשר החליטו למרות שהתפלגו החסידים והליטאים באגודת ישראל שיופיעו ברשימה אחת לכנסת, התווכחו על המקום הרביעי ברשימה למי מגיע, האדמו"ר מסדיגורא הציע להרב שך שיתנו לו את המקום אם הוא יכריז כי כי כל הישיבות טובות וקדושות והוא לא הסכים, וככה נשאר אז גפני מחוץ לכנסת ורק לאחר מאבק קשה ובחירות חוזרות הוא נדחף בקושי לכנסת
גם בוהוש שינו כיוון אבל הרחיקו עד לקצה האחר, האדמו"ר הנוכחי קיווה כי תדמית קהילתו תהיה קנאית יותר, אבל למזלו הרע בן דודו מפאשקאן הפך לאדמו"ר שלו לא פחות חסידים, וממשיך בדרכי אבותיו מרוז'ין, הוא לא מתבייש בכך ששירת בצבא. וכאן נציין כי לא רק ברוז'ין היו אדמורי"ם ששירתו בצבא, גם בויזניץ. ומה שקרה השבוע בבני ברק הוא חמור מכמה בחינות, ראשית רוז'ין אינה רשמית חסידות אלימה, אם כי לאחרונה יש שם אלימות קשה. מחלוקות היו שם הרבה מאוד וגם פילוגים על גבי פילוגים, קבוצות עברו מבויאן לסדיגורא, וגם בבוהוש לא אהבו כולם את מה שהרבי הנוכחי עשה. אבל מה ששבר את גב הגמל זו האלימות הסיקריקית, לפגוע בחייל שעוסק בזיהוי גופות, לבזותו בצורה כפי שעשו זאת, זה מעשה חמור. האדמו"ר מבוהוש עד לשעת כתיבת שורות אלו לא התנצל וגינה את מעשי חסידיו. הוא לא רוצה לפגוע בחתנו הקנאי שעמד בראש המעשה הזה
חיים שאולזון
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה
שים לב: רק חברים בבלוג הזה יכולים לפרסם תגובה.