שלום וברכה מורי ורבותי!
הסוכה נקראת "צילא דמהימנותא", כלומר: "צל האמונה".
סיפורי ניסים גלויים לרבבות נאמרו על האנשים שנכנסו חולים לסוכה ויצאו ממנה בריאים.
אנשים שהתמידו לא לצאת מהסוכה, שקעו בה יום יום ושעה שעה, והנה חלפו עברו המחלות והגידולים.
מה הרעיון? מה עומד מאחורי זה?
הרי אנו יודעים שסגולות לא עובדות סתם בלי כוונה. אין משהו שמישהו החליט בשביל הפוזה ולפתע פתאום היא נהפכת לסגולה...
צריך גם להיות היגיון מאחורי זה, משהו רוחני כבד, קדוש וטהור.
שימו לב טוב!
כאשר אדם יוצא מהבית שלו לאחר שהוא שיפץ, לאחר שהוא ניקה, לאחר שהוא ארגן את הבית בדיוק כפי שהוא הבריש אותו כלבבו, והנה הוא עוזב ונוטש את הכל והולך לסוכה, יש כאן משהו שאמור לגרום לו לעשות את הצעד הזה.
למשהו הזה לא קוראים 'סתם כיף', לא קוראים לזה 'סתם נחמד', לא קוראים לזה 'סתם אני אוהב', קוראים לזה: "לעשות רצון אבינו שבשמים".
אם אתה עושה משהו שהוא טיפ טיפה פחות נח לך לכבוד אבינו שבשמים, הרי שמגיע לך את כל הטוב שבעולם.
כל רגע שאתה יושב בסוכה זהו רגע שבו אתה מעיד שאתה מוותר על הצרכים האישיים שלך, על הדברים אותם אתה אוהב, על הנוחות שלך, למען קיום מצוותו של ה' יתברך. כי סוכה, כמה שתהיה נוחה, לא תהיה נוחה כמו הבית, והראיה הפשוטה לכך היא, שלמחרת חג הסוכות כולנו חוזרים הביתה, ואין אף אחד ששורד בסוכה עוד שבוע או שבועיים מרוב התלהבות.
זה אומר לגבי כל אחד ואחד מאיתנו, שבימי חג הסוכות כמו בימי כל השנה כולה, כל צעד שאתה עושה לכבוד ה' יתברך זה בגלל שהוא ציווה, ובפרט אם זה לא כל כך נח לך, הרי שיש לך ביד סגולה שאמורה לפתור לך את כל הבעיות שבחיים, בין אם מדובר בבעיות בריאותיות, פרנסה, כלכלה, זיווגים, ילדים או כל דבר אחר שחסר לך.
אומר לך הקדוש ברוך הוא: "הקרבת משהו למעני, עשית משהו שלא בדרך הטבע שלך, תקבל גם ממני משהו למעלה מדרך הטבע".
הזמן לחולל ניסים נמצא כאן, ולכולנו את הזכות ואת העונג להשתמש בכך.
וברוכים תהיו!
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה
שים לב: רק חברים בבלוג הזה יכולים לפרסם תגובה.