הפניה לערכאות כשלון בתי הדין החרדים

הם ביקשו לפגוע באחרים ולא קלטו כי הם פוגעים בעצמם, אם היה מי צריך הוכחה נוספת לכישלון בתי הדין החרדיים, הוא קיבל אותה באותה מודעה, אין שם אחד ויחיד שאפשר לתת בו אימון, לרובם קופה של שרצים, ואין זה פלא שלא סומכים עליהם. בתי דין אלו נכשלו בענק, אין אימון בדיינים שלהם, ולכן אין מנוס אלא לפנות לערכאות. מי שיעבור על רשימת החרדים ובעיקר הקהילות החרדיות שהתדיינו בערכאות, ילמד כי לא הצליחו למצוא בית דין נאמן על הצדדים, ואף זבל"א לא הצליחו מפני שקשה להכריע על שליש כזה שהכל יתנו בו אימון. מדובר במי שחשודים על הגרוע ביותר, ואני אחראי לכל מילה ומוכן להוכיח זאת, במה הם חשודים ומדוע, והעדיפו ערכאות, שם לפחות מדובר במי שאין להם מניות לא בקהילה הזו או אחרת. בעולם החרדי אין מי שאינו חשוד בנטיה לצד, והבעיה היא חינוכית ופרסונלית. ראב"ד בבית דין בלי כל שמץ של בושה מנהל פוליטיקה למען בנו ונלחם נגד מועמד אחר, ומאוחר יותר יתבע כי יתדיינו אצלו בשעת מחלוקת

פניית קהילות חרדיות לערכאות היא כבר בת עשרות שנים, בהתחלה זה זעזע אבל במשך הזמן הבינו כולם שיש לחרדים בעיה עם בתי דין, אין בית דין אחד ויחיד שהכל יכולים להתייצב שם ולהרגיש כי מתדיינים בפני מי שמחפשים את האמת וידונו בצדק וביושר. גם מי שהאמינו בעבר כי הם כאלו, התגלו בסופו של דבר כמי שהיו חלק מן התככים הפנימיים, או מי שפחדו מקבוצות מסויימות, או מי ש'השקפתית' ו'שיטתית' העדיפו צד

החינוך החרדי הוא כזה שהאמת היא אצלך ולא אצל האחר, אין מי שאינו אוייב למי בצד האחר, חלק מתוך תמימות מאמין כי דרכו היא הנכונה ושל האחרים עקומה, וחלק מפתח את המחלוקת 'לשם מצוה' ו'למען הרבי' או 'הראש ישיבה'. סאטמאר לא הצליחה למצוא בית דין כלשהו  שידון בריב בין האחים ופנו לערכאות, גם סאטמאר בבני ברק בערכאות ולא שמענו שמי מאותם רבנים החתומים שייצא נגדם על הערכאות. רשימת הקהילות החרדיות כולל ראשי ישיבות שמתדיינים בערכאות היא לא קטנה כלל. חלקם מפורסמים מפני שהם תופסים כותרות, וחלק אחר ולא קטן של מי שנחשבים לקטנים יותר ופחות בחדשות שגם שם מתדיינים בערכאות, ומה שמעניין בין אלו שזועקים עתה ערכאות, הם בעצמם ובקהילתם מתדיינים בערכאות ואיש לא עושה מזה ענין

בשורות אלו איני עוסק בערכאות אלא בבתי הדין. היהדות החרדית בתחום הזה פשטה את הרגל היא לא הצליחה להעמיד דיינים מי שיש להם את מה שצריך להיות לדיין. איני מחפש רק בקי גדול בחושן משפט, אתה יכול להיות עילוי וגאון ולנצל את הידע שלך לשרת אינטרס. צדק חייב להיעשות בצדק וזה לא שייך ברחוב החרדי. קחו לדוגמא את ה'שמוע בין אחיכם' בידי רשימה ארוכה מאוד של מי שסבלו מן הענין הזה בחמישים השנים האחרונות ובצורה חמורה, חורצים דין מבלי שבכלל שמעו את הצד האחר

בעיה אחרת שיש לחרדים, ברגע שמי משתייך לקהילה מסויימת הוא אוטומטית נפסל בקהילות אחרות, גם אם הוא נחשב לדיין גדול וחשוב, אבל ברגע שהוא לא משרת את האינטרס של מנהיג זה או אחר, לא יעזור לו שיזעק כי הוא פוסק על פי תורה, מפני שאצלם התורה שלהם, היא התורה, ולא התורה וההלכה של הדיין. אצל הרבה מאוד מן החרדים מה שקובע 'דער רבי האט געזאגט' 'הרבי אמר' וככה גם אצל הליטאים 'הראש ישיבה אמר' זה דוחה כל דין והלכה וכל פסק של דיין כלשהו

אין ואי אפשר לעמוד בפני דיינים שנוכל לומר בפה מלא כי הם נקיים משוחד השקפתי וקהילתי, הנטיה היא זו שמנחה את ה'סבירות' שלהם בניגוד ל'סבירות' של האחרים. אם חשבתם שרק בבית המשפט העליון אנו חיים מצב כזה, בבתי הדין החרדים המצב הזה קיים הרבה מאוד שנים במיוחד מאז הפילוגים הפנימיים

השיטה הזו של להתיר ערכאות לצד אחד ולקרא למלחמה נגד האחר מדוע הם פונים לערכאות מוכיח כי מדובר במי שהם צד בענין. או שלאף אחד אסור או שלכולם מותר. ברגע שצד אחד פנה לערכאות גם אם יש לו היתר ממי שלא יהיה, הצד האחר אוטומטית יעשה זאת ובצדק, הבא להרגך השכם והרגו. אם נעבור על קהילות הנמצאים בערכאות נמצא כי היה תמיד צד ראשון שהתחיל וזה לאו דווקא מי שזועקים עליו שהוא הולך לערכאות. השיטה הזו של התנפלות על הצד האחר פירושו כי אותם חותמים אינם דיינים אלא שכירי חרב של צד

הציבור החרדי נכשל בכל מה שקשור לצדק, האכזריות, האלימות, הלבנות השני הפך להיות לחלק מן החיים וזה בכלל לא מזיז לאף אחד, בתי דין הם היום קרטלים שמשרתים אג'נדות ולא עוד דין והלכה, וכמו אצל החילונים והגויים, אם אתה שמאלן אתה משרת שמאלן ומכה בימני אותו דבר אצל החרדים, מראש אתה יודע מה יפסוק כל בית דין, מפני שמדובר במי שהם אנשי קהילות ומפלגות בעלי אג'נדות מובהקות, ומשוגע הוא מי שמתדיין אצלם

גם אם יטענו שעדיין ישנם צדיקים בסדום, ויתכן שישנם בודדים כאלו, הם סובלים בגלל התדמית הכל כך קשה שיש לדיינים בימינו. איני יודע אם אפשר לתקן, אולי אם יקומו קהילות שאין להם דבר עם מפלגתיות וכח או כל סוג של שררה כאלו שאצלם כולם אהובים אפשר יהיה להתדיין שם, במה שיש היום, מדובר לצערי הגדול באנשי מאפיא ולא באנשי אמת מי שידונו על פי דין אמת ובאובייקטיביות מוחלטת, ולא על פי נטיה לכיוון מאוד ברור מפני שזה משרת את הדיין ולא את כל צידי המתדיינים

חיים שאולזון