שנאת חרדים את החרדים המצווה הכי גדולה!!!

אפילו בשלשת השבועות ובמיוחד בתשעת הימים הם לא מוכנים לוותר ולפחות בתקופה זו לא לעסוק במה שמוסיף שנאה בין חרדים, ומלבים אש מחלוקת בכל פינה, מדובר בהיערכות לבחירות המוניציפליות, ועל ענין זה מוכנים להוסיף חורבן ולהרחיק עוד יותר את הגאולה על ידי הוספת שנאה בין חרדים. לא רוצים אפילו לחשוב על הסכם כללי בין כל החרדים להתחלק ביחס פחות או יותר שווה, ישנם מי שאומרים כולה שלי ובכל מקום יריבו למרות שברור להם כי לפחות בחלק יפסידו בענק

מי שישוב אחורנית מאז החלו להיערך לבחירות המוניציפליות, לא שמענו מאף אחד את ההצעה לאחד בין כל החרדים בהסכמה ובחלוקה שפחות או יותר תהיה שוויונית בהתאם לכח. היום המספרים ברורים פחות או יותר, יש את רשימת הקהילות ואפשר לדעת כמה יש לכל אחד. אי אפשר לקבוע על פי הבחירות לכנסת, מפני ששם ש"ס זכתה בשתי מנדטים לפחות לא מאהבת ש"ס אלא משנאת 'יהדות התורה'. הבחירות המוניציפליות שונות בכל מקום בשל חשבונות מקומיים השונים מן הארציים, ולכן בכל עיר המערכה שונה

הפלא הגדול הוא על רבנים מכל השכבות שלא ניסו לארגן ישיבה של כל הצדדים לנסות להיערך יחד. הענין הוא שישנן הרבה קהילות וקבוצות וזה לא שלשה קבוצות כמו בכנסת, ש"ס הספרדית, ואגודת ישראל ודגל התורה. בעיריות יש הרבה כוחות, אפילו הספרדים בינם לא בכל מקום הם מצליחים להתאחד, אגודת ישראל מפולגת, וגם דגל התורה חייבת לעשות דילים עם קבוצות במספר של ערים בשביל שיוכלו להבטיח לעצמם נציגות. ההגיון אומר כי עדיף הסכם כללי כזה, שהעקרון היסודי שלו הוא, כי אין דבר כזה כולה שלי, אלא חלוקה יחסית שווה של כל הצדדים, ואז ההגיון אומר כי אפשר להבטיח מי יהיה ראש עיר והיכן. הציבור כציבור לא אוהב זאת, בכל עיר התושבים רוצים לבחור במי שהם רוצים ולא בדילים שנעשים בין המפלגות, ובכל זאת אם היה הסכם של כל המפלגות החרדיות יחד יכלו להגיע להסכמות פחות או יותר. הבעיה היא שיש מי שמאמין שהכל שייך לו ולמפלגתו ולא מוכן להתחלק עם אחרים, ובסופו של דבר יפסיד בכל, כפי שזה קרה לו בבחירות הקודמות

בשורות אלו אני מבקש להתמקד בענין אחד והכי חשוב ודווקא בימי בין המצרים ועתה בתשעת הימים, והוא בשנאה שאנו מפתחים של חרדים נגד חרדים. בבחירות הקרובות נקלע למלחמות ממש, להשמצות ולמה שיוסיף הרבה שמן על מדורת השנאה, והשאלה היא האם נגזר עלינו לחיות ככה, או שמא עלינו כחרדים להוות דוגמא ולהוכיח שאפשר אחרת. הענין הוא שאין מי שיעלה את הדגל הזה, היום הכל כוחני כל אחד רוצה להוכיח כי הוא חזק יותר, ושוכחים שמי שחזק היום אין כל בטחון שהוא יהיה חזק מחר, בחירות הן הפתעות, ואין מצב שהכל בכיס, אין היום מפלגה חרדית אחת שאין בה חשבונות נקם פנימיים, ועלינו להיערך אליהם

יהיו מי שיכינו הרבה פפקורן לתקופה הזו, יהיה הרבה 'שמח' כולם ילכלכו את כולם, ההצגה תהיה מושלמת ורבים יהנו, אבל האם היהדות החרדית תרוויח מכך או שמא תינזק? על שאלה זו לא שמענו אף רב קם וקובע כי עדיפה שנאה העיקר שננצח בבחירות. מה שהכי בטוח במצב הזה, שנאה תתפתח, אבל על ניצחון אין כל בטחון

חיים שאולזון