שלום וברכה מורי ורבותי!
שעת חינוך ההורים שבינינו.
ואנו מדברים על כך שצריכים להשקיע בילדים ולהעניק להם חום ואהבה, וישנם כאלו שמחפשים קיצורי דרך.
הם מוכנים להעניק הון תועפות למי שישב יחד עם הילדים שלהם, הם מוכנים להעניק מתנות למלמדים ולמורות של הילדים והילדות שלהם כדי שירעיפו עליהם את אותם חום ואהבה נחשקים, הם מוכנים אפילו להעניק לילדים שלהם מכל הבא ליד: "קח כל מה שתרצה לאכול, לשחק, לבלות, ובלבד שתרד לי מהראש".
שימו לב טוב מורי ורבותי!
לדבר הזה לא קוראים "אהבה", לדבר זה קוראים "אופטלגין" או "אקמול" במקרה הטוב.
קוראים לזה "כדור נגד כאבי ראש".
וכאשר הבן שלך חש בכך שאתה מעניק לו, מה שלא תעניק בתור כדור נגד כאבי ראש, הוא מקבל את זה בתור כדור נגד כאבי ראש, לעולם לא תהיה כאן אהבה.
וזה מה שקורה לאותם הורים שנקראים המשקיעים ביותר, המעניקים ביותר, אלו שעובדים שעות נוספות ובגללם לא רואים את הילדים, אך ורק כדי ש"יצליחו" להעניק להם יותר.
את התלונות הקשות והכואבות: "כל כך הרבה אני משקיע בילד הזה, כל כך הרבה אני מעניק לו, כל כך הרבה אני נותן לו, איך הוא סר לי מהדרך? איך דווקא הוא שקיבל מההורים יותר מכל מה שקיבלו החברים שלו גם יחד, לא עושה את רצוני? לא מעניק לי את הנחת הדרושה?".
והתשובה היא, הבן שלך מעולם לא קיבל ממך חום ואהבה, הוא קיבל ממך כדורים נגד חום ונגד כאבי ראש!
מי שזוכה להעניק לבן שלו את האהבה האמתית, לא צריך לשם כך לבזבז אפילו שקל אחד.
תשומת לב אמתית, זוג עיניים שנעוצות בזוג עיניים ומסבירות "עד כמה אני אוהב אותך, עד כמה אתה כל עולמי, ועד כמה אין מישהו שיכול להפריד בינינו, או משהו שיכול לגרום לי לאחר לפגישה איתך, כי אני רוצה לראות אותך, אני רוצה לאכול אותך", זו היא האהבה הנצרכת כל כך למיטב בנינו ובנותינו, זו היא האהבה השלובה בד בבד עם דברי הכתוב: "חֲנֹךְ לַנַּעַר עַל פִּי דַרְכּוֹ, גַּם כִּי יַזְקִין לֹא יָסוּר מִמֶּנָּה" (משלי כב, ו).
בהצלחה רבה לכולנו במבחן החיים המשמעותי, היקר והמרווה בנחת ביותר,
וברוכים תהיו!
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה
שים לב: רק חברים בבלוג הזה יכולים לפרסם תגובה.