סופה של 'דגל התורה' - גפני מפצל אותה

אין שני מלכים מושלים בכתר אחד, זה היה סוד כוחה של 'דגל התורה' מאז קיומה, גם כאשר היו כמה מובילים החלוקה הייתה ברורה, אחד עמד בראש שהכריע כפי שהכריע וככה יכלו להחזיק את הציבור כולו מאוחד, גם בתקופת ההנהגה של שניים כמו הרבנים קנייבסקי ואדלשטיין זצ"ל סדר ההנהגה היה ברור, וההכרעות היו מסודרות מי מכריע ובמה, וככה העבירו את ההנהגה עד לתקופת הרב אדלשטיין שהיה יחיד וקל היה להנהיג, ומאז שהלך לעולמו נוצר מצב חדש ב'דגל התורה', ההנהגה עוברת לסלבודקה דבר שצורם למי שהיו בתקופות הקודמות בחצרות ששם שלטו בעיקר כוחות מישיבות אחרות ולא אהבו את סלבודקה, ועושים הכל לשבור את ההנהגה הזו על ידי הכרעות שלא מקובלות על מי שאמורים להיות מנהיגי 'דגל התורה'

טעות מרה עשו ראשי 'דגל התורה' כאשר לא עשו הכל לצרף את הגאון רבי דב לנדו ל'מועצת גדולי התורה' וככה הוא היה הופך אוטומטית למנהיגה ומחוייב לה, נוצר מצב שר' דב לנדו הוא הגדול האמיתי בימינו ואי אפשר לעשות בלעדיו, כוחו אדיר, ואינו מחוייב לעסקנים של 'דגל התורה', כפי שאמר בצורה הכי ברורה להרב דוד כהן מישיבת חברון כשהיה אצלו, כי הוא לא מחוייב להסכמים שהוא לא היה חלק מהם ונעשו שלא על פי הסכמת גדולי התורה, אלא על ידי עסקנים

שימו לב, מאז פטירתו של הגרי"ג אדלשטיין זצ"ל משה גפני אינו דורך בביתו של הגאון רבי דב לנדו מפני שברור לו כי ישמע דברים ברורים ונוקבים על איך שצריכה להתנהל מפלגה הטוענת כי היא מייצגת בני תורה, גפני רוצה להמשיך לעשות הסכמים במחשכים מאחורי הגב של הגדולים ושאלו יאמרו אמן על מה שהוא עשה והתקופה הזו הסתיימה, מה שלא נעשה עם הסכמת גדולי התורה אין ערך להסכם כזה, וכמו שגפני אומר עתה כי בבני ברק אין עוד טעם להסכם עם אגודת ישראל מפני שהשתנו המצבים הפנימיים באגודת ישראל ובכלל חסידי, אותו דבר קורה ב'דגל התורה' המצבים השתנו והמכריעים אחרים ואין עוד כל ערך להסכמים אם נקבל את דבריו של גפני

בעיית הבעיות של 'דגל התורה' שהרבנים במועצת לכל אחד אינטרס אחר, ומבקש לסייע למישהו אחר, ואינו שלם עם כל הכרעה, בבית שמש הכריעו ראשי ישיבת סלבודקה והדברים פורסמו ואינם יכולים עוד לעשות הסכמים אחרים, וכך קורה באלעד כאשר ברור מה עמדת ראשי ישיבת סלבודקה, וככה יקרה בעוד מקומות היכן שאין אחדות פנימית ורבנית במי לתמוך

ההסכם של גפני עם דרעי מן העבר ערכו כקליפת השום, מפני שהם נעשו בלי הבעלי בתים האמיתיים, חתימתו של הגר"ד לנדו שווה פי מיליון מחתימת גפני שיודע כי לא מצביעים בגללו אלא בגלל הוראת הגדולים. אין עוד ספק כי בכמה מקומות כוחה של 'דגל התורה' יקטן בגלל מעשיו של משה גפני, בלי שיצליח לאחד את גדולי התורה של 'דגל התורה' מסביב להוראה אחת ומאוחדת הוא יכשל בענק

גפני בכל הסכם חייב היה להכניס סעיף האומר כי כל חתימה תלויה במנהיג של אותה תקופה. אין זה סוד כי מנהיגי 'דגל התורה' כולם מאז קיומם היו בגילים מופלגים ואי אפשר היה להתחייב כי בעוד חמש שנים יהיה אותו מנהיג. מאחלים לכולם אריכות ימים ושנים, אבל אף אחד לא חי לעולם. ההבדל האידיאולוגי בין 'דגל התורה' ל'ש"ס' היא, שב'דגל התורה' הגדולים הם המוסמכים לקבוע ולעצמם ולא לבאים אחריהם, ואילו ב'ש"ס' דרעי הוא הקובע ואין זה משנה כלל מי עומד בראש 'מועצת החכמים' הם כולם אומרים אמן לגחמותיו של דרעי, הם בובות שמשרתים את דרעי. וכאשר לא כתוב סעיף כזה בהסכם, היה צריך גם דרעי להבין כי אין כאן התחייבות של ממש

ההסכם הזה אסור לו להתקיים בשביל שיבינו לעתיד, כי לא עושים הסכמים כאלו. בכל מקום חייבים המקומיים לעשות הסכמים בינם ללא קשר לראשי המפלגות, השירות העירוני הוא של תושבי העיר ולא של מי שבכלל לא גרים בעיר. לא דרעי ולא גפני גרים בבית שמש ולא באלעד ודרעי גר בירושלים ולא בבני ברק. המאבק המוניציפלי חייב להיות מקומי, כמו שקלטו סוף סוף והבינו ב'דגל התורה' כי בבית שמש לא יצליחו אם יצניחו מועמד מבחוץ, ולכן מינו מקומי לתפקיד ככה צריך להיות בכל מקום כולל בבני ברק, תפקידי חברות המועצה וראשי הערים שייכים לתושבים המקומיים ולא למי שהעביר את הכתובת לצורך הצנחה מלמעלה. אני למועמד כזה לא הייתי מצביע מפני שהוא לא מבקש את טובת העיר אלא את טובת עצמו בלבד

חיים שאולזון