בפוליטיקה כמו בפוליטיקה אין דבר כזה קבוע, הכל זמני ועל פי האינטרס, וכאשר האינטרס מתחלף, אז מה שאמרו אז לא קיים עוד היום. ככה זה אצל השמאל והימין ובכל מקום כולל החרדים. מי שילמד את ההיסטוריה ביחסי חרדים עם המפלגות למיניהם ימצא סיבובים של מאה ושמונים מעלות. תוקפים מבטיחים כי יותר לא יאמינו ולא יילכו עימם ולאחר שביקרו בצד האחר עושים סיבוב וחוזרים מהיכן שהלכו ועזבו
בכל שני וחמישי אנו שומעים מי שאומרים שהליכוד אינו מקיים הסכמים, ישנם מי שטוענים כי יש לעזוב את הקואליציה ולנסות קואליציה אחרת, האם שם יהיה יותר טוב? האם אפשר לשבת עם מפלגת העבודה ויש עתיד, האם מיכאלי ולפיד הם שותפים? אנו במצב שכרגע אין לאן ללכת. כל מי שחושב כי בני גנץ הוא פרטנר חי בעולם לא מציאותי, מפני שהשותפים שלו הם כאלו שחרדי לא יכול לשבת עימם
איני מצדיק אי קיום הסכמים, חייבים להילחם על מנת שההסכמים יכובדו, אבל נער הייתי וגם זקנתי ולא קרה מעולם בקואליציה כלשהי שקיימו את כל אשר הבטיחו, מרוצים אם מקיימים חלק, וככה יקרה גם בסיבוב הזה
חיים שאולזון
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה
שים לב: רק חברים בבלוג הזה יכולים לפרסם תגובה.