מאת: חֲרֵדִי בְּעוֹלָמוֹ
כפי שהסברנו כבר (חלק א חלק ב חלק ג), אין אמיתה בלעדית, או היגיון מכריח כלשהו שבהישמע דברו, אזי כל שומע ישוב מיד בתשובה ואין המניעה תלויה בתאוות (גדול חכמי העולם בדורנו היה נכה משותק בכל גופו וכל הקשר שלו עם העולם התבצע באמצעות עפעופי עיניו בלבד).
עד למפנה הדורות, היתה ההשכלה בידי הכמורה והללו סגרו את השערים בעד כל דעה שאינה מתיישבת עם מה שהם חשבו שחייבים לחשוב כך (חלק בגלל שכך למדו מהכתובים וחלק כי כך למדו מקודמיהם. אצלם יש משהו שנקרא 'דוגמה', כלומר דברים שחייבים להאמין בהם, הגם שאינם הגיוניים. לאחד מגדוליהם יוחסה האמירה "אני מאמין בכך, משום שזה אבסורד"). מאז עברו מים רבים בירדן וכיום הנצרות לומדת לאיטה להשכיל-באיחור לכל התקדמות-בלתי-ניתנת-להכחשה. המדע, מכל מקום, יצא לחופשי מתחת ידי הכמורה ומאז למדה האנושות דברים רבים שבעבר היו נשמעים בלתי הגיוניים ובלתי אפשריים כלל. תנסו לחשוב איך היה מגיב אדם שחי לפני מאתיים שנה, אם הייתם מספרים לו שנסעתם מעל לים, בתוך מבנה ענק מעופף עשוי ברזל ובתוך שעה עברתם מהלך ארבעים יום. הרי למשוגעים הייתם נחשבים בעיניו, הלא כן?
זה לא שלכנסיה היה משהו נגד חוקי הפיזיקה המלמדים שניתן לעופף בשמים, על אף שהברזל כבד מהאוויר. זה פשוט נשמע כל כך לא הגיוני, שלא צריך אפילו להסביר למה זה שיגעון מוחלט. קרה מה שקרה ואיך שקרה שעולם המדע השתחרר מכפית הכנסייה ומאז למדנו כה הרבה, עד שהרבה אמיתות-ברורות דאז, הפכו לאמיתות-בורות.
כפי שהוסבר כאן, בהקשר אחר, לדאבון הלב, בשל הויכוח-לכאורה בין האמונות הרווחות לבין גילויי המדע, נוצרה מעין מלחמה בין אמונה לבין מדע ועד היום רוב אנשי המדע אינם מאמינים באמונות דתיות. טוב, זה לא מדויק, משום שרבים מהם מאמינים באמונות דתיות, אבל לא במלואן. כלומר, לא כפי שהכנסייה דהיום מוכנה לראות ולקבל אותן. אבל עדיין הרבה מדענים מאמינים בבורא ובעז"ה עם חשיפות מדעיות נוספות, כולם ישובו במהרה לאמונה זאת.
הבעיה שלנו היא שככל שעוברים הימים, כן נמצאים במחננו פחות ופחות אנשים שמבינים בכלל את נקודות הממשק והמחלוקות בין הידע האנושי העדכני לבין המסורות שלנו. כיום, דווקא אנשי מדע מובהקים מקבלים ביתר הבנה את האפשרות שיש חיים אחרים מקבילים לאלו שלנו. שסביר למדי שֶׁמֵּעֵבֶר לחיותנו כאן, אנחנו חיים בו זמנית גם במקום אחר. כך שהאמונה שלנו שמעשינו כאן משפיעים על עולמות אחרים וטמירים, כבר לא נשמעת להם כהזיה או כהגיג הזוי של ספרי חסידות ו'נפש החיים'. אמנם, הם עדיין אחוזים בהכחשתם לגבי זמני הקיום (כאילו הקיום-המקביל כפוף לזמן העולם הזה, ובהינתן ש'נגמר זמן העולם הזה', שוב אין קיום באותו עולם מקביל, אבל נושא הזמן כולו רפוי בידם, כך שקרוב לוודאי שאמונתם זו (שמתם לב? פתאום מדברים על 'אמונות' של אנשי המדע. לא שלנו), מן הסתם תתפוגג עם הזמן.
הח"ח כבר אמר שהחדשנות העולמית באה לעולם כדי לקרב אל לב האנושות את ההבנה שיש עין רואה ואוזן שומעת, שלא בסמיכות מקום. ב"ה בדורנו אנחנו רואים כמה נבואתו מתגשמת וכמה דווקא המדע מתקרב לאמונות שלנו - ולא אנחנו אליהם.
יחד עם זאת, הבעיה היא שלא רק שפוחתים והולכים האנשים בקרבנו המבינים את הסוגיות ומעודכנים בהן, אלא שלא עוסקים בזה בכלל וכמעט כל גדולי מחננו, אין להם הבנה בסיסית במציאות העולם וכתינוק שלא נפקחו עיניו הם.
נציב כמה שאלות בסיסיות, כאלו שכל מי שרק מתחיל לחשוב, חושב עליהן. ונפתח בהקדמה.
בכל נושא שתרצה לחקור ולבדוק, תצטרך קודם כל להחליט מה הכללים שלפיהם אתה בודק ומהם כלי המדידה שלך. למשל, אם תרצה לבדוק האם יש חיים מחוץ לכדור הארץ, תצטרך להגדיר קודם 'חיים' מהם ואז לבנות כלי מדידה שיודעים לבחון את המדדים שנקבעו. השלב הבא, קודם הבדיקה בפועל, יהיה הכיול של המכשירים. תצטרך לוודא שהמכשירים אכן מראים לך את הנתונים כפי שהם ולא שהם מוטים לאיזה כיוון. אם יסתבר שקיימים עיוותים במדידה, תצטרך לזהות מה הזווית המוטית ובאיזו מידה היא מוטית, כך שתוכל לתכנן את המכשיר בהתאמה לתיקון העיוותים הטבעיים. כל המכשירים הבודקים כוכבים רחוקים, למשל, בנויים על עקרונות מסוג זה וב"ה המדע כ"כ מתקדם בימינו, שיש אפשרות לחשב במדויק מאלו חומרים מורכב כל כוכב מרוחק. זאת באמצעות הידיעה מה כל צבע אומר ומהו תיקון-ההטיה שצריך להוסיף/לקזז מהתוצאות הנחזות. כיום אובחן התהליך האטומי שמתבצע בשמש ובימים אלו ממש התבשרנו שהצליחו לחקות כאן על הארץ את התהליך שמתבצע על השמש (ונקרא היתוך-גרעיני). אם פריצת דרך זו תהווה התחלת דרך, אזי ייתכן שבתוך עשורים, תוכל האנושות לייצר אנרגיה בלתי מוגבלת, ללא יצירת זיהומים והקרנות.
כשאנחנו באים להתבונן על העולם, צריך לבחון, קודם כל, באלו כלים אנחנו משתמשים ואיך נדע לתקן את העיוותים שקיימים בכלי המדידה שלנו.
ע"כ ההקדמה להקדמה, נמשיך בעז"ה
חרדי בעולמו
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה
שים לב: רק חברים בבלוג הזה יכולים לפרסם תגובה.