בס"ד, ערב שבת פר' ויצא תשפ"ג.
לידידיי ומכריי קוראי ומתענגי הגליון 'מעדני הפרשה'.
לפעמים מגיח לך פתאום מישהו באמצע החיים וזורק לך משפט רעיוני בפרצוף ומבליח לך אלומה לתוך העין ואתה חושב ומהרהר אם יש משהו רציני במה שהוא אומר, כי זה עושה לך סוויטש בכל הלך המחשבה וגם קצת מוריד את הגאוה העצמית שלך.
ואסביר את דבריי.
השבוע הוא שבוע מיוחד מבחינתי, איזה שהו סוג של סוף שנה וזמן לחשבון נפש.
הגליון נולד לראשונה בשבת פרשת וישלח תשע"ו, זאת אומרת שהשבוע משלימים שבע שנות גליונות.
כמובן שאני מודה להקב"ה על כל הטוב שגמלני, שנתן ונותן לי מידי שבוע בשבוע רעיונות חדשים, גם לגליון וגם להקדמה, אבל כדי להפחית קצת את הגאוה שלי (ואולי זה דוקא נסיון שהקב"ה מנסה אותי).
אז כעת נחזור למשפט שפתחנו בו: משפט כזה חטפתי השבוע באירוע כלשהו, ישבנו כמה חבריא בלגימה ומישהו מספר שם עד כמה הוא נהנה מהגיגי הגליון 'מעדני הפרשה' ואני שומע ומתנפח משמחה (בוא נקרא לזה כך) וההוא מיד מתקן את דבריו ומסביר שהכוונה ל'הקדמה' שהוא מתמוגג וכבר מחכה ליום רביעי שיבוא.
הסברתי לו, כי אני שמח לשמוע על הנאתו והתמוגגותו, אבל עיקר כוונתי ב'הקדמה' היא כדי לגרום לציבור להיכנס לגליון ולספוג חידושים נפלאים שהקב"ה העניק לי ברוב טובו.
וכאן האיש מישיר אלי מבט ואומר לי משפט מטלטל:
אתה משום מה בטוח, שאתה כותב 'הקדמה' היא כדי שיקראו את הגליון, אבל אני אגיד לך, שה' שולח לך חידושים כדי לגרום לך להמשיך ולעשות את ה'הקדמה'. הבנת רבינו?
והאיש ממשיך ואומר: מאיפה אתה יודע מה יותר חשוב, להפיץ תורותיך או לחזק יהודים בהשגחה פרטית ולהעלות ליהודים חיוך על הפנים ולגרום לאנשים לחקות אותך ולקבל את החיים בקלות בלי לחץ?
מה אומר לכם, בדרך כלל אני מהיר תגובה, אבל כאן לקח לי רגע לעכל את במשפט ולהפנים את הדברים, הנהנתי בראשי ואמרתי: אני צריך לחשוב על כך.
ובעצם: למאי נפקא מינא? פשוט מאוד, לגליון אני מקדיש בין 8 ל-10 שעות ממוצע ולמאמר פחות משעה ע"פ הרוב.
אז טרם עיכלתי לגמרי, אבל בינתיים החיים ממשיכים הלאה ואני מודה לה' על 2 החלקים ומודה על העבר ומבקש על העתיד.
בהזדמנות זו, אחרי 7 שנים של מאמץ מצידי שלא תמיד מגיע לי בקלות (למרות שבסוף זה משתלם, ההנאה מפצה על הטורח), מעולם לא ביקשתי תמורה, וגם היום לא אבקש, אבל היום כן אבקש ממכם משהו.
התענוג הצרוף שלי הוא בימ"ד סמוך לביתי, שגם יהיה שם היכל התורה ומקוה וחדק קפה וכ"ז הוא מעין עולם הבא
לפני 4 שנים עברתי לגור ליד ילדיי בשכונה חדשה בלייקווד שבה טרם נבנו בתי מדרש ויש רק בייסמנטים וקרוונים שבקושי ניתן להתפלל שם.
כעת זכינו ומול ביתי קם ועלה בימ"ד פאר והדר עם כל הלוקסוס שהזכרתי לעיל ואני ממש מחכה ומצפה מתי יפתחו השערים, אלא שחצי מליון דולר ביני ובינך מה היא, זה מה שחסר להשלים את הפינישים האחרונים.
אינני מבקש גדולות ונצורות, אפילו סכום סימלי יהווה עבורי מחווה של הכרת הטוב ועידוד במלאכת הקודש ביתר שאת.
ואבקש מכם להוסיף מילה בהערות בקמפיין, לדוגמא: 'לרגל שבע שנות מעדני הפרשה' וכדו'
אשמח לקבל באימייל שם התורם ובל"נ אתפלל עבורו לברכה והצלחה.
מצו"ב לינק לקמפיין:
https://www.dryveup.com/bluzev/117
בברכת התורה והתפילה והטהרה:
ישראל אהרן קלצקין
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה
שים לב: רק חברים בבלוג הזה יכולים לפרסם תגובה.