גפני נכנע לשמאל ולרפורמים על חשבון הכבוד החרדי

למרות שפותחים בגנות במקרה הזה אפתח בהלל ושבח לחבר הכנסת יעקב אשר שנתן לרפורמים ולשמאלנים בשיניים, מה שמזעזע זו ההתנהגות של משה גפני שבולם את פיו היכן שהוא צריך היה להיות הראשון לזעוק, אבל אינו רוצה לפגוע בשופטת בית המשפט העליון, בשמאלנים וברפורמים למרות שהראביי הרפורמי הוא זה שמבקש להצדיק התנהגות שכל כולה היא אנטי חרדית

השבוע סערו הרוחות בעקבות נאום של חבר הכנסת דוד אמסלם שבא חשבון עם נשיאת בית המשפט העליון על שפסלה את העתירה שלו מדוע שלא לחייב את הערבים לשרת כמו שמחייבים את בני הישיבות, היא קבעה כי אין לו זכות לעתירה כזו ודחתה אותו. השופטת לא קלטה כי עשתה כאן פשע כפול ומכופל מפני שהיא פגעה פגיעה קשה בציבור החרדי. כל הענין הזה של חוק הגיוס קרה בגלל שאיזה שמאלן שונא חרדים פנה לבית המשפט ותבע כי יגייסו את בני הישיבות והיא מיד נענתה לו  למרות שאינו ח"כ ואינו מייצג ציבור כלשהו, הוא עתר בשם שנאת החרדים והשופטת אהבה זאת, אבל כאשר מדובר בערבים ולמרות שמדובר בח"כ ומי שהיה שר ומי שמייצג ציבור כל כך גדול אין לו זכות לעתירה כזו

ציפיתי ממשה גפני שיקום ויצעק וילחם וישאל את נשיאת בית המשפט העליון היתכן איפה ואיפה, כאשר מדובר בשמאלן שונא דת אנטי חרדי התובע לגייס חרדים היא מיד ניצבת לצידו, אבל כאשר מדובר באחרים היא דוחה ולא מוכנה לשמוע, האם יש דין אחר לחרדים ודין אחר לערבים ולאזרחים שאינם חרדים ואינם משרתים בצבא?

השאלה היא מה בא קודם, השמאלניות או החרדיות. משה גפני בכל עת שזה מתנגש עם השמאל וכל מי מהם הוא נעלם הוא לא פותח את הפה, אולי מפני שהוא חושש שאם ידבר יפתחו תיק גם נגדו - ואכן יש להם חומר נגדו, ובגלל שהוא שמאלן אינם פוגעים בו - אבל האם הציבור החרדי צריך לסבול מכך?

מבלי שהשופטת חיות אינה מסבירה מה ההבדל בין אזרח חרדי לאזרח ערבי, ומדוע לחייב חרדי מה שאינם מחייבים ערבי, אסור לשתוק, כי זו ההוכחה הכי חזקה כי השנאה לחרדים היא אשר מובילה את ראשם ליבם והכרעותיהם. בית המשפט העליון הוא נגד דת, בעד חמץ בפסח, נאבקת בעד גיוס החרדים, אבל מלאה חמלה על הרוצחים אלו שמבקשים להרוג את העם  היהודי

חיים שאולזון