אין כל פסול בלהיות יחצ"ן, כמו שאין פסול בלהיות עיתונאי. אבל דבר אחד חייב להיות ברור, מי שעובד כיחצ"ן עליו להציג את עצמו כיחצ"ן, ומי שעובד כעיתונאי שיציג את עצמו כעיתונאי. מדובר בתפקידים שהם תרתי דסתרי, זה לא הולך יחד. תפקיד היחצ"ן הוא ליחצ"ן ואין זה משנה מה האמת ובאיזה צורה שהוא עושה זאת, כמו שעורך דין עובד בשביל הקליינט שלו ולא שואלים שאלות זה דבר מובן מאליו. אבל כאשר אתה עיתונאי עליך לחשוף ולדווח אמת ולא להעלים צדדים, הציבור מבקש לשמוע מן העיתונאי דיווח עיתונאי שפירושו תמונה פחות או יותר כוללת של מה שקורה בתחום
כבר כמה שנים שעשו בלבולציה בתחומים האלו, עיתונאים הופכים ליחצני"ם כאשר הדבר כל כך בולט, ואינם קולטים כי הם פוגעים בתדמיתם ובתפקידם, הציבור החרדי זקוק לעיתונאים טובים שעושים את מלאכתם נאמנה, ואינם רוצים שירמו אותם. כאשר מי עובד למען מישהו ומשמש כיחצ"ן שלו, לפחות שיכתוב אני מיחצ"ן את פלוני או אלמוני. אמנם נכון שרואים זאת בצורת הכתיבה והדברים גלויים מאוד, ובכל זאת, אי אפשר לרקוד על שתי חתונות. ישנם עיתונאים טובים שאיבדו אימונם בציבור בגלל שהפכו להיות יחצני"ם מבלי שדיווחו לפחות כי מה שהם כותבים בקשר לארגון או קהילה זו או אחרת הוא בתפקיד של יחצ"ן ולא בתפקיד עיתונאי
לעיתונאי מותר להביע את דיעותיו מותר לו להיות פרשן, אבל רק כאשר אלו דעותיו ולא שהוא משרת מטרה יחצני"ת, הציבור היום כל כך מבולבל, לא רוצים להאמין יותר עד להיכן הרחיקו עיתונאים שקיוו שהם יהיו סמל העיתונות החרדית, והפכו להיות יחצני"ם זולים, ולא מפני שהם יחצני"ם, אלא מפני שהם מבקשים שיכירו בהם כעיתונאים ולא כיחצני"ם וזה לא הולך יחד
כל מי שחושב שהוא יכול לעשות יותר טוב כיחצ"ן שיעשה זאת זו זכותו המלאה. אבל אנא אל תרמו את הציבור, אל תציגו את עצמכם כעיתונאים כאשר אתם למעשה משמשים כיחצני"ם
חיים שאולזון
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה
שים לב: רק חברים בבלוג הזה יכולים לפרסם תגובה.