רשימת הבלוגים שלי

יום שני, 20 בספטמבר 2021

המחלוקת בישיבה בוולוזין שממנה נוצר הכופר 'ביאליק'

 

אלי ביתון..* המחלוקת האחרונה של וולוז'ין *

109 שנים לפטירת הרב חיים ברלין, ראש הישיבה האחרון בוולוז'ין. הזדמנות לספר על המאבק בינו לבין ר' חיים מבריסק על ראשות הישיבה, שהוביל לסגירתה. המחלוקת הכתה גלים בעיתונות ובעולם התורני ואחד התלמידים, ביאליק, תיאר בשיר את שראו עיניו. הנה סיפור

‏הרב חיים ברלין היה בנו הגדול של הנצי"ב מוולוז'ין, ראש הישיבה הנערץ ונכד המייסד. הוא כיהן כרבה של מוסקבה ולאחר שהתאלמן בפעם השניה מונה על ידי אביו לתפקיד החשוב ביותר בעולם הישיבות הליטאי. אלא שהתלמידים לא היו מרוצים

‏בוולוז'ין כיהן אז הרב חיים סולובייצ'יק (רח"ס) בתפקיד "המשנה לראש הישיבה". רח"ס היה נשוי לנכדת הנצי"ב. הנישואין הללו נועדו, בין השאר, לפתור את "המחלוקת הגדולה של וולוז'ין" בין אביו לנצי"ב שניטשה עשרים שנה קודם. אך מחלוקת לעולם עומדת

‏הרב חיים סולובייצ'יק  היה אהוב על התלמידים. הוא כנראה מוסר השיעורים החריף שידענו, וייסד שיטה שעתידה לשנות את דרך הלימוד מקצה לקצה. תלמידיו, לימים גדולי ראשי הישיבות בעצמם, ראו בו מועמד טבעי לתפקיד ראש הישיבה. את הרב ברלין הם לא הכירו, ובטח שלא חלקו לו כבוד

‏לרב ברלין עמדה זכותו של אביו הנצי"ב, אך גם יכולותיו הניהוליות לעומת אופיו המפוזר של רח"ס שהיה "טרוד בלימודו". עד מהרה התייצבו המחנות: נאמני הנצי"ב ובנו מחד, ונאמני רח"ס מאידך. הרב רפאל שפירא (בתמונה) חתנו של הנצי"ב וחותנו של רח"ס ניסה לפשר - ללא הועיל. אש המחלוקת בערה

‏הדרך שבה בחרו נאמני רח"ס כללה הצטרפות לשיעורו של הרב ברלין והעמסת קושיות רבות על כל חידוש שאמר. גם אביו, שהשתתף בשיעור וניסה לעזור, לא הצליח לעמוד בשטף הקושיות האדיר של בחירי הישיבה הטובה בעולם. אבל זה ממש לא נשאר פרווה

‏מכיוון שהנצי"ב התעקש שלא לבטל את המינוי, נקטו התלמידים במגוון שיטות אלימות. הם חסמו את הרב ברלין מלעלות למסור את השיעור בכוח הזרוע, וכמה מהם אף פרצו לביתו בערב סוכות וגנבו לו את ארבעת המינים. המהומות הללו לא היו הכל

‏בניסיון להדיח את ברלין כתבו בחורים בישיבה (וכמה "מתומכיה") לשלטון ותיארו כיצד למרות הצהרת הישיבה על לימודי חול, בפועל לומדים בה לימודי קודש בלבד, ומי שחוסם את לימודי החול זה רבי חיים ברלין "הקיצוני". הפניות מתועדות, וכך גם המכתבים לעיתונות שנועדו לרתום את דעת הקהל למאבק

‏מילה על תפקידה של העיתונות אז: התקשורת החרדית סיקרה באופן מלא את האירועים. זה כלל דיווחים עיתונאיים, מכתבי רבנים, עצומות תלמידים ותגובות רשמיות מטעם הישיבה והרבנים. לא רק במחלוקת הזו. מעמד הישיבה הביא לכך שהעניין בנעשה בה היה אדיר. וכן, היו גם כאלו שהתלוננו על "חילול השם"

‏בחזרה לישיבה. אנחנו בתחילת שנות התשעים של המאה ה-19 בבלארוס, תחת שלטון הצאר אלכסנדר השלישי והשמרן. השלטון מגלה עניין רב בישיבה ופקידיו מסיירים בה תכופות. המחלוקת מעסיקה אותם מאד, והם מדווחים על כך שבניהול הישיבה חל ריקבון חריף. לטעמם המחלוקת היא רק הסיפטום

‏אחת השאלות שמעסיקות אותם, ומעסיקה מן הסתם גם אתכם, היא מה המעורבות של רבי חיים סולובייצ'יק במריבה, ועד כמה הוא נוטל בה חלק פעיל. אפילו הרוסים הבינו שהעניין מורכב. רח"ס לא הרבה לדבר בפומבי, ובטח שלא כתב בעניין. מאידך, השתיקה שלו נחשבה לעידוד

‏נזכיר שרח"ס היה בוגר המחלוקת בין אביו "הבית הלוי" לנצי"ב, והיה נשוי לנכדת הנצי"ב. כוחה ההרסני של המחלוקת לא היה זר לו. העדות הכי קרובה היא של בנו של מזכיר הישיבה שאומר: היה ברור שר' חיים נגד מינוי הרב ברלין, אך הוא חיכה שהעניינים יסתדרו לבד. ובכן, הם לא הסתדרו

‏על עמדתו בנוגע לרב ברלין אפשר אולי ללמוד מסיפור מאוחר. לאחר סגירת וולוז'ין ניסה הרב ברלין להתמנות לרב במזריץ' ונלחם עם רב אחר. רח"ס, אז כבר רב בריסק, השתתף באופן פעיל במריבה ואף נסע למזריץ' כדי להלחם בברלין. יש לציין שזו הפעם היחידה שר' חיים התערב באחת ממלחמות רבני ליטא

‏בקיצור. השנים נוקפות והמריבה מתעצמת, הניסיונות להעיף את הבחורים הסוררים מסתיימת במותו של אחד מהם ובזעם מחודש. ב-1892, ארבע מאות שנים לאחר גירוש ספרד, מוצאים צו סגירה לישיבה וצו הרחקה לשלושת הרבנים. רח"ס ממשיך לבריסק והנציב ובנו נוטלים עליהם את חובות הישיבה

‏הנרטיב החרדי מספר על סגירת אם הישיבות בגלל ההתנגדות ללימודי חול, וכך גם כתב הרב ברלין. העניין מצוי עד היום בפולמוס היסטורי שאני לא סובל. לדעתי החלופות שהקימו בוגריה הפכו את מעמדה לסמלי בלבד, ולכן חסרונה של וולוז'ין לא הורגש. לעומת זאת הנרטיב המפואר על סגירתה משפיע עד היום

‏הרב ברלין עוד ניסה כוחו ברבנות, אך לבסוף מימש את חלום אביו והיגר לי-ם. הוא חי בה שש שנים שמחות, וזכה לכבוד ולקשר חם עם רבניה. על אף שאחיו מאיר בר אילן היה מראשי "המזרחי", הוא שמר על קו חרדי נוקשה ואף התנגד להיתר מכירה בשמיטת תר"ע. את טעם המחלוקת וההשפלה נצר עד יומו האחרון.

‏הוספה: תלמיד הישיבה באותן שנים, חיים נחמן ביאליק, תיאר את המחלוקת לה היה עד בחלק הגנוז של שירו "המתמיד". זו לא היתה ההתייחסות היחידה: בישיבת טלז העלו התלמידים מחזה על המחלוקת, שהוצג אף בישיבות ליטאיות חשובות אחרות.

אין תגובות:

הוסף רשומת תגובה

שים לב: רק חברים בבלוג הזה יכולים לפרסם תגובה.