"היום בתניא" יום ד' י אלול
תניא אגרת הקדש
המשך פרק יב עמ' קיח
שנה פשוטה
⛳
באור הפסוק שבפתיח:
לאחר ההקדמה הרחבה, אודות השלום הנפעל במישורים שונים על ידי הצדקה. ניגש רבנו לבאר את שני חלקי הפסוק שבפתיח "והיה מעשה הצדקה שלום, ועבודת הצדקה השקט ובטח עד עולם".
תחילה, בקטע שלפנינו, מגדיר רבנו את המושגים "מעשה צדקה" ו"עבודת הצדקה".
ובהמשך, בקטע הבא, נלמד אודות ההבדל בין ה"שלום" ל"השקט ובטח עד עולם", כפי שהם באים לידי ביטוי בעבודה הפנימית בנפש הבהמית.
נקדים, שבכלל, נתינת צדקה יכולה להיות ממניעים נפשיים מגוונים (הבאים מהנפש הבהמית, השכלית או האלוקית). וברור, שעבודת הצדקה ומעשה הצדקה הפועלים את הענינים הנשגבים המתוארים בפסוק, מבטאים אופן נעלה של צדקה.
...
הגדרת "מעשה הצדקה":
הביטוי "מעשה הצדקה" שבפסוק, מתיחס לצדקה אותה נותן האדם באופן תמידי ותופעה טבעית, הנמשכת מטבע החסד הטבוע בנפשו האלוקית מעת בריאתה.
ויצוין, כי חסד זה שבנשמה, אינו כ"טבע שני" הנטבע באדם ביוזמתו ובעבודתו, וכן אינו איזה תוספת שניתנה לנשמה לאחר בריאתה. אלא היא "הוטבעה בנפשות כל בית ישראל, מעת בריאתן והשתלשלותן ממידותיו יתברך".
...
הגדרת "עבודת הצדקה":
נקדים ש"עבודה" בלשון הקדש, אינה מביעה רק את העשיה (כמקובל בעולם הרחב). אלא את העמל והיגיעה, שבעקבותיו האדם מעבד את החומר ומתקנו - "עבודה" שבאמצעותה מתקבל דבר חדש, השונה לחלוטין ממצבו הקודם.
ובעבודת ה', מבהיר כאן רבנו, שה"עבודה" מתיחסת לדבר שהאדם עושה ביגיעה עצומה נגד טבע נפשו, עד כדי ביטול טבעו ורצונו מפני הרצון העליון ברוך הוא - כך זה בנוגע ל"עבודת התורה" ו"עבודת התפילה" (שהיא עד מיצוי הנפש). וכך הוא גם ב"עבודת הצדקה", שבה האדם נותן"הרבה יותר מטבע רחמנותו ורצונו".
...
חבר נכבד:
*קראת ונהנית, העבר את "היום בתניא" לחבריך ולמכריך.
בתודה ובברכה וכוח"ט!
הרב יקותיאל גרין כפר חב"ד מחבר באור התניא "משכיל לאיתן" ועשרות ספרי "חסידות לעם", שניתן להשיגם אצל מפיצי תורת חב"ד.
*לעילוי נשמת רעיתי היקרה מרת רחל ע"ה, נפטרה ז' שבט תש"פ. יהי זכרה ברוך.
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה
שים לב: רק חברים בבלוג הזה יכולים לפרסם תגובה.