בס"ד
בפרשתנו נאמר "כי עם קדוש אתה לה' אלוקיך, ובך בחר ה' להיות לו לעם סגולה מכל העמים אשר על פני האדמה". מסביר רבנו נחמן מברסלב זיע"א (ליקוטי מוהר"ן א', כא) ש'סגולה' היא עניין של מעל הטבע ומעל הדעת. היינו, שאין ביכולת שכל אנושי להבין את הדבר ולשאול עליו 'למה' דווקא הוא כך.
וזה לשונו: "כִּי אֲנַחְנוּ נִקְרָאִים 'עַם סְגֻלָּה' (דְּבָרִים ז), כְּמוֹ סְגֻלָּה שֶׁעוֹשִׂין לִרְפוּאָה; אַף - עַל - פִּי שֶׁאֵין הַטֶּבַע מְחַיֵּב שֶׁיִּהְיֶה זֶה לִרְפוּאָה, אַף - עַל - פִּי - כֵן הַדָּבָר הַזֶּה מְסֻגָּל לִרְפוּאָה, וְזֶה לְמַעְלָה מֵהַטֶּבַע, שֶׁאֵין הַשֵֹּכֶל הָאֱנוֹשִׁי מֵבִין זֶה. כְּמוֹ כֵן אֲנַחְנוּ לָקַח אוֹתָנוּ הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ לְעַם סְגֻלָּתוֹ, אַף עַל פִּי שֶׁאֵין הַשֵֹּכֶל הָאֱנוֹשִׁי מֵבִין אֶת כָּל זֶה, אֵיךְ לָקַח עַם מִתּוֹךְ עַמִּים".
רוצה לומר, שכמו שאי אפשר להבין מדוע דווקא 'סם' פלוני הוא מיוחד כדי לרפא מחלה מסוימת, מפני שזו 'הסגולה- המהות והטבע שלו', לרפאות דווקא את המחלה הזו, כך אי אפשר להסביר על פי היגיון, מדוע דווקא הקב"ה בחר בנו מכל העמים ובמה אנו שונים מהם.
דוגמא לכך, מביא רבנו הקדוש את קטרוג המלאכים במעמד קריעת ים סוף, שהרי גם המצריים וגם עם ישראל עבדו עבודה זרה, ועל פי ההיגיון מוכרח שהקב"ה יתייחס אליהם שווה בשווה. ובאמת מדוע הקב"ה הציל דווקא את עם ישראל, התשובה היא- בגלל מעלת סגולת נשמתם, שהיא למעלה מכל טעם והבנה אנושית.
רבי נתן מברסלב זיע"א התבטא פעם "אני יכול לתת פירוש במהר"ם שיף הכי קשה על הגמרא, אבל איני יכול לתת פירוש ביהודי הכי פשוט".
כי כל יהודי הוא חלק אלוק ממעל, וכמו שאין לאף אחד הבנה ב'אין סוף ברוך הוא', כך אין לנו מושג מה מעלתו וערכו של כל יהודי ויהודי, שהוא עצמיות ומהות של בורא העולם בעצמו
ולחידוד הדברים, יהודי שרוצה להבין את עצמו למה הוא מחויב בשמירת תורה ומצוות ומחפש 'הוכחות' לאמונה בבורא עולם, זה כמו לשאול למה הוא אוהב את עצמו, או לדרוש ממנו שיוכיח את קיומו.
"הקב"ה, ישראל והתורה חד הם" (זוהר חלק ג עג, ע"א). הכוונה היא שאין כאן שלושה פרטים שונים שצריך לחבר ביניהם, אלא אנחנו חטיבה אחת, מהות אחת.
ברגע שאבין שהשבת, התפילין, הציצית וכל המצוות הם 'סגולת האני העצמי שלי', והם ביטוי והוצאה לפועל של הטבע הישר שלי, הרי אקיים אותם בפשיטות ובשמחה, בלי הוכחות ושכנועים ובלי צורך בסיבות.
מובא בכתבי המהר"ל זיע"א ש'סגולה' היא לשון 'סגול' שבנוי משלוש נקודות, נקודה אחת היא כנגד הקב"ה, הנקודה השניה היא כנגד התורה והנקודה השלישית היא כנגד עם ישראל- "הקב"ה ישראל והתורה חד הם". כפי שלא ניתן להוכיח את קיומו של הבורא יתברך ואת טעמי מצוותיו בשכל אנושי, כך לא ניתן להבין את מעלת וסגולת העם הנבחר.
ברגע שאבין את מהותי ועצמיותי ואת 'סגולת חיי', יהיה לי הרבה יותר קל להיות מחובר לקיום התורה, וככל שאלמד תורה ואקיים את המצוות מתוך הכרה שאני מוציא מהכוח אל הפועל את 'סגולת עצמי', כך החיבור והרצון אל היהדות יגדל ויתפתח.
בפיוט המפורסם 'ק-ה אכסוף' שחיבר הרב הקדוש רבי אהרון מקרלין זיע"א, הוא כותב על שבת קודש 'הַמַּתְאֶמֶּת וּמִתְאַחֶדֶת בִּסְגֻלָּתֶךָ'.
וניתן להסביר זאת על פי דברי הרב הקדוש רבי דוד מלעלוב זיע"א (מובא בספר 'הלקח והלבוב', בראשית), שפירש את דברי האריז"ל בזמירות לשבת "בווין תתקטר", כי האות ו' יש לה שלושה מילויין, כלומר יש שלוש צורות לכתוב אותה, והם: וא"ו, וי"ו, ו"ו, והם מורים על הקב"ה, התורה וישראל.
וא"ו עולה בגימטריה 'אחד' שמורה על אחד יחיד ומיוחד, וי"ו עולה בגימטריה כ"ב ומורה על כ"ב אותיות התורה הקדושה, ו"ו עולה י"ב ומורה על י"ב שבטי ישראל, וכל אלו הג' ווי"ן מתקטרים וקשורים זה בזה כנ"ל.
מהשבת הקרובה אנחנו נכנסים לחודש אלול, ובספר 'הלקח והלבוב' (אלול) מביא בשם ה'חידושי הרי"ם' זיע"א, שארבעת היודי"ם שבפסוק "אני' לדודי' ודודי' לי'" מכוונים כנגד ארבע השבתות בחודש אלול. עיקר העבודה שלנו לנצל את השבתות האלו שיהיו הכנה לימים הנוראים ולחגי תשרי, באופן שנוציא מהכוח אל הפועל את סגולת נשמתנו ונהיה קרובים לה' ולתורתו.
שנזכה! שבת שלום!
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה
שים לב: רק חברים בבלוג הזה יכולים לפרסם תגובה.