כאחד מבני החבורה אנ"ש דחסידי
אמשינוב אשר השתדלנו בס"ד להיות לעזר לקהילתכם הק' בביה"ח שערי צדק בליל חג
השבועות כאשר קרה האסון הנורא, ראיתי לנכון לשתף את רבם של הקהילה המפוארת
את תחושותיי אותם ראיתי בעיניי בשעה הקשה והבילבול בביה"ח, נדהמתי
ונפעמתי.
ראיתי אברכים ובחורי חמד שבקשתם הראשונה לשאלתינו מה אתם צריכים? היתה "צו מקעהן שאפן תיקון'ס" לפני הכל.
ראיתי אברכים ובחורי חמד כולל פצועים שלא רצו לשתות אפילו מים, כי לא עשינו קידוש.
ראיתי אברכים ובחורי חמד שהתחננו אליהם באו תעשו קידוש והם סירבו כי עדיין לא התפללנו מעריב.
ראיתי בחור חמד פצוע אשר יסוריו היו בעיקר על כך שהפסיד מנחה.
ראיתי אברכים ובחורי חמד אשר ביקשו אם אפשר לדאוג שיגיע רב למקום כי ישנם שאלות הלכתיות בנוגע לקדושת החג שרוצים עליהם תשובה.
ראיתי אברכים ובחורי חמד חלקם פצועים וכואבים בגוף ובנפש שעם כל דאגה והבילבול נעמדו להתפלל מעריב עם כל הברען של קרלין.
ראיתי
אברכים שנעמדו לעשות קידוש של ליל יו"ט בשיא הבילבול, והקולות שהם עשו
קידוש נראו כקולות השופר הקורעים רקיעים. (באחד המקרים אחת מנשי הביטחון
רצה לראות מה קרה, והיא נעמדה להתבונן בקידוש. גם בפעמים נוספות עמדו מאנשי
הצוות שאינם שומרי תורה ומצוות להתבונן במחזה ולשמוע קידוש).
ראיתי בחורי חמד שהגיע בגפם, ולא התלוננו ולא רצו להקשות על המלוים שהוצמדו להם בכי הוא זה.
ראיתי
אברכים ובחורי חמד שגם בשעות הראשונות שהיו עדיין בשיא ההלם והטראומה
התנהגו באיידלקייט מיוחדת, והביישנות והחסידות ניכרו בכל התנהגותם.
ראיתי
אברכים ובחורי חמד פצועים, יושבים בכיסאות גלגלים ושוכבים על מיטות אשפוז
ואפילו ממתינים לניתוח חלקם ללא קרוב משפחה לידם, והם אוחזים צילומי גמ',
תהילים, תיקון, קוראים ולומדים מתוכם.
ראיתי אברכים ובחורי חמד אשר חיפשו כל הזמן לא לדרוש כלום מאיתנו ומאנשי הצוות הרפואי.
ראיתי אברכים ובחורי חמד ששוחררו וקיבלו היתר לחזור, מרוגשים שחוזרים לגבעת זאב לרבי.
שמעתי מאבא של בחור פצוע שהאבא ביקש ממנו בבוקר שינסה להירדם, והבן השיב איך אני יכול ללכת לישון אם לא למדתי כלום הלילה.
ראיתי אברכים אשר ראו עליהם איך הם אוספים לעצמם כוחות נפש כדי לחזור לעצמם ולסייע לאחרים.
ראיתי אברכים ובחורי חמד שעל כל דבר כל הזמן הודו והודו.
אני מעיז ואומר "אשרי הרבי שאלו חסידיו"!!!
יתכן שאם אשב ואתבונן יעלו בי דברים נוספים אך אלו עומדים למול עיני כרגע.
יתן
ה' שנזכה תמיד לעזור ולהשתתף אך בשמחות כלל ישראל ולא בצרות כלל ישראל,
והמקום ינחם את עמו בכלל ואת קהילת קרלין בפרט על השבר הגדול, ויתן לרבי
שליט"א כוחות להמשיך ולהנהיג עדתו תמיד מתוך שמחה.
באעה"ח
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה
שים לב: רק חברים בבלוג הזה יכולים לפרסם תגובה.