בס"ד, ערש"ק פר' בהעלתך תשפ"א. לידידיי ומכריי קוראי ומתענגי הגליון 'מעדני הפרשה'.
שדכן שאל בחור מבוגר: בן כמה אתה? ענה הבחור: 26
שואל השדכן: ומה עם בן 18 לחופה?
כדרכם של יהודים, עונה הבחור בשאלה: בן כמה אתה שדכן?
עונה השדכן: בן 50. שואל הבחור: ומה עם בן 40 לבינה?
אז זהו, היום החלפתי קידומת, והשלמתי יובל שנות חיים.
הפסוק 'ועבדו לעולם' זה 50 שנה, ב"ה כבר חייתי עולם, אך בפרשתנו כתוב בפירוש 'ומבן חמישים שנה לא יעבוד עוד'.
אז מה כן לעשות בחמישים השניים?
הפסוק עונה: ושרת את אחיו...
בן חמישים לעצה, אולי ניכנס לביזנס של יעוץ, (קונסולטינג בלע"ז).
השבוע התרגשתי מהמחווה העצום של הפרקליטות ומהפירגון הרב שלהם לציבור שומרי המצוות.
בכתב האישום שהוגש נגד הפורעים הישמעאלים ימ"ש שעשו לינץ' ביהודי, לא נכתב שזה על רקע אנטישמי / לאומני /גזעני (מה שמחמיר את העונש באופן משמעותי).
גם אנשי התקשורת הרימו גבה ולא האמינו למקרא עיניהם וביקשו את תגובת הפרקליטות, ולולא שמעתי זאת במו אוזניי לא הייתי מאמין, וכך היתה התגובה הרשמית:
'המותקף לא לבש כיפה או ציצית או כל סממן חרדי שיוכיח שההתנפלות היתה בגלל שהוא יהודי...'
פשוט מרנין, סוף סוף הגוף הכי אטום במדינה קלט שיהודי הוא מי שיש לו סימן של יהודי, אוח, ימות המשיח.
עוד אירוע מרנין חויתי השבוע, ראיתי שידור של חתונת נכד האדמו"ר מבעלזא, אינני חסיד בעלזא, אבל הלב מתרונן על התקומה, על קהלים שכמעט נכחדו ומגרעינים בודדים צמחו אילנות פאר מלבלבים והשמחה בוקעת שחקים.
ויחד עם השמחה יש גם תמרור אזהרה.
הקהילה העצומה הזאת ומנהיגם בראשם, סבלו לפני 35 שנה ממסע מלחמת חורמה שלא ניתן לתאר, ניסו והבטיחו לרמוס אותם עד אשר דק לעפר, ותראו את האלפים הממלאים את המגרש הענק ובת קול יוצאת משמים: 'והאלקים יבקש את נרדף'.
ושם במזרח יושב צדיק, שלפני כמה עשורים היה רב בקהילתו וגורש משם בבזיון רב ויצא לגלות מרה למשך שנים רבות, ובסוף? 'והאלקים יבקש את נרדף',
אותו נרדף הוא כיום בחינת 'מלך ביופיו תחזינה עיניך', וחי בשלום עם מי שרדפוהו, עד כדי כך, שאחד הרודפים צעק פעם: אמת, אלקים יבקש את נרדף, אבל כמה השיעור?
במקרים שמנינו, לקח שנים עד שה'יבקש' הוכח לעין כל.
לעומת זאת, עם ישראל חווה בימים אלו מערכה דומה לזאת, מאיימים בסילוק ממוסדות, מונעים מקרובי משפחה להשתתף בשמחות, באופן אכזרי כל כך שמזכיר את הפולנים ששיתפו פעולה עם הגרמנים, והם חוטפים בחזרה את המכות מיד, קרובים לא יודעים אם יורשה להם להשתתף בחתונת שאר בשרם? אז גם הקהילה לא תדע אם תהיה חתונה ואיפה. וכן הלאה.
הלב נקרע, כולנו באותה סירה ומישהו עם קומפרסור עומד ובוקע את דפנותיה, האסונות ניתכים בזה אחר זה, 'לא נבראו רעמים אלא כדי לפשט עקמומיות שבלב', אך מי שצריך להבין את המסר אוטם אזניו, כי בטוח שכאן מצוה לרדוף.
אבל גם לשיטתם, פיספסו מאמר חז"ל: והאלוקים יבקש את נרדף, אפילו צדיק רודף רשע.
ולמה אני כותב את זה? וכי דברי יועילו? מסתבר שלא.
אבל חז"ל אומרים 'איוב ששתק נידון ביסורים', שואל הבריסקער רב: מה המידה כנגד מידה? ועונה: איוב שהיה צדיק אמת, למה שתק? כי אמר: מה יועילו צעקותיי?.
כיבדוהו ביסורים, והא החל לצעוק: למה אתה צועק? וכי הצעקות יועילו? אלא מאי? כשכואב צועקים.
אז תאמינו לי, כואב לי אז אני צועק.
עברתי ביובל שנותי מערכות טרור וסאת בזיונות שאין עט שיכול לתאר זאת, ולמרות שהקב"ה נתן לי כוחות מופלאים לעמוד בזה ואף להתחשל, אבל ראיתי את צער הקרובים הסובלים ובכיתי את בכיים וסבלתי את סבלם ולכן אני כ"כ רגיש לרוע וטרור ואי התחשבות בזולת.
אציין לצד המותקף: אל תענו, אל תשיבו, כי כאשר משיבים אש, ה' נותן לצדדים להמשיך להתגושש וכל העם משלם את המחיר.
ומסר חשוב לאנשים פרטיים שבלהט המחלוקת, משיבים אש בסתר ובטוחים שעושים צדק 'מידה כנגד מידה'. דעו לכם, אין הפקר, הכל בחשבון ויש תג מחיר לכל צער שגורמים ליהודי, גם אם מגיע לו.
יש מצות מחאה כדי להסיר חרון אף, וזה מה שעשיתי במאמרי זה, ועל זה מקבלים שכר.
אבל, בלי לצער באופן אישי אף אחד, גם אם מגיע לו.
אני יכול לכתוב ספרים ממה שהספקתי לראות במו עיניי ולשמוע באוזניי, ובפרט מהמקרים שבעצמי עברתי, שאנשים התקשרו לבקש סליחה וסיפרו על צרות ויגון שעברו על פגיעות שעשו, למרות שבשעת מעשה היו בטוחים שהם מקיימים רצון ה' באופן הנעלה ביותר כפנחס בשעתו.
הלואי ויהיו הדברים לתועלת ויהודי אחד יתאפק מלצער את זולתו והיה זה שכרי.
בברכת שבת שלום ומבורך
ישראל אהרן קלצקין
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה
שים לב: רק חברים בבלוג הזה יכולים לפרסם תגובה.