כיצד נגרם האסון בחגיגות הרשב״י בהר מירון?

מאת: יהודה לביא

האסון בהר מירון נגרם לא משום כמות המשתתפים וגם לא בגלל התשתיות, ובוודאי שלא בגלל הסמכויות הדתיות שבג״צ סירב להפקיע מידיהן את האתר הקדוש כבר לפני שנים לא מעטות שבאף אחת מהן לא קרה שום אסון. 

הסיבה לאסון בהר מירון שונה לגמרי, והנתונים יוכיחו:

בכל שנה ובמשך שנים רבות מגיעים למירון כ-400 אלף עד חצי מיליון חוגגים והכל התנהל ללא אסונות. השנה באו רק כ-100 אלף - רבע עד חמישית מכלל הבאים. אם כך, איך קרה האסון דווקא השנה? בגלל השנאה, ואסביר את דברי: השנה, משרד הבריאות התעקש על זריעת מחסומים בכל המתחם והפך את המקום לבלתי נגיש. המחסומים גרמו למעבר המוות הצר להיות שביל הגישה היחיד לטקס ההדלקה, במקום כחמישה מעברים שונים מכיוונים שונים כפי שזה היה בכל שנה אחרת.

כל מתכנן מקצועי של אירוע המוני שכזה מודע היטב לבעיית ״פסטיבל ערד״ המוכרת גם להדיוטות, לפיה דחיסת המונים במעבר צר עלולה ליצור חנק המוני כאשר הדרך חסומה בסופה משום שהם נערמים אחד על השני. זה קרה בפסטיבל ערד, זה קרה בפסטיבלים ברחבי העולם; זה אלף-בית של תכנון אירוע המוני; כל מתכנן אחראי של האירוע בהר מירון יכול היה מראש לראות את הצרה הזו בהצצה חפוזה בשרטוט המתחם ועליו סימוני המחסומים, ובכל זאת התעקשו על הצבתם של המחסומים.

מדוע משרד הבריאות התעקש על מחסומים, ומדוע נעתרו לו גורמי השלטון? בגלל ה״קורונה״. האם הקורונה משתוללת גם בהר הבית, שם מצטופפים עשרות אלפי מתפללים מוסלמים? לא ולא. האם הקורונה משתוללת בחוץ, שם כבר מותר מזה זמן רב להסתובב בלי מסיכות וללא הגבלה? מה פתאום. אבל החרדים הם הרי ״מפיצי מחלות״ לפי דברי ההסתה נגדם, שזרמה השכם והערב בתקשורת במשך השנה כולה, עד שהתיעוב והשנאה כלפיהם השתרשו בלבבות והחרישו את ההגיון ואת הלב גם יחד. 

כיצד המחסומים שפוזרו בחוץ אמורים היו לעצור את הקורונה? לשטן פתרונים. הרי המשתתפים לא חויבו אפילו לשים מסיכות, אז לשם מה מחסומים? אבל הסתה היא נשק יעיל, אין איש שחסין ממנה, ולכן הציבו מחסומים בחוץ ובכל פינה בניגוד לכל הגיון, משל עסקינן בחווה לגידול בהמות שבה יש צורך לנתב את הפרות מאזור אחד למשנהו. כך יצרו מסלול יחיד, שהפך למעבר של מוות.

תוסיפו לזה את השנאה שצברו שוטרים כלפי חרדים במשך כל שנת הקורונה הזו, בה ראינו שוב ושוב, בסרטונים רבים מספור, אלימות מיותרת ונוראה של שוטרים נגד חרדים, נגד ילדים חרדים שהוכו, נזרקו מתחת לגלגלי מכוניות, חטפו רימוני הלם בפנים; חרדים הוכו רק כי העזו לדבר עם שוטרים ומצאו עצמם חבולים בבית חולים; פשיטות משטרה של חוליות מיוחדות בבני ברק כאילו מדובר בכפר ערבי עמוס בנשק; התזות של מים מסריחים לחצרות בתים סתם כך, לא בעת הפגנה. חרדים נעצרו בשבת וכפו עליהם נסיעה בניידת שהיא חילול שבת רק משום שלא חבשו מסיכה, במקום לרשום את פרטיהם ולטפל בעניין ביום חול. 

כל השנאה הזו נצברה, ואיש לא טיפל בה. אף שוטר לא נעצר ונחקר בקשר לאלימות כלפי חרדים במשך שנה שלמה, למעט השוטר גואטה, שהיתה לו תקרית עם מפגין חילוני בבלפור, כי בבלפור המפגינים קדושים, ואילו החרדים דמם מותר, כך נדמה. איפה היו החקירות נגד שוטרים אלימים לכל אורך השנה הזו, כאשר ישנם סרטונים ברורים? מי שמע על השעיה? מי קרא על העמדה לדין? שום כלום. הפיקוד הבכיר של המשטרה וגורמי השלטון, כמו גם הציבור, הניחו כולם לשנאה כלפי החרדים לגדול ולגדול באין מפריע.

וכפי שכולנו יודעים, כשנותנים לשנאה לגדול, אז היא מבטאת את עצמה בצורה הטובה ביותר שהיא יודעת: בחמת רצח. השילוב של מחסומים בכל מקום, בניגוד גמור לתרחיש שכל שוטר מכיר של הידחסות המונים נוסח פסטיבל ערד, יחד עם היחס של שוטרים רבים שהיו במקום, ושראינו אותם בסרטונים מכים בהר מירון עצמו חרדים, בועטים בהם, דוחפים וגוררים אותם בשעות שקדמו לאסון ומסרבים למעבר אמבולנסים אחרי האסון, השילוב הזה לכאורה הוא שהביא לזוועה.

כל השנים היו פי ארבעה חוגגים ושום אסון לא קרה. השנה היו רבע מכמות החוגגים, אבל פי מאה מכמות השנאה כלפיהם, והאסון קרה.