מאת פישל קדוש
לא נעים להודות, כהנא צדק
כל המהומה מלמדת רק דבר אחד, שמכל נותני העצות והמתנדבים לאלף אותנו בינה, היה כאן כנראה רק אחד שזיהה נכון את המצב, גם אם דיבר בסגנון מרתיע, וזה הרב מאיר כהנא, שאמר דבר פשוט: אנחנו ו"הם", לא יכולים לחיות יחד במדינה אחת. זאת לא בגלל שהערבים שכנים לא ממש סימפטיים, וגם לא השכן האולטימטיבי שאדם מאחל לעצמו, אלא כי גם שני אחים שאוהבים זה את זה אהבת נפש, לא יכולים להתגורר בבית אחד. גם אם אין ביניהם חילוקי דעות על הבעלות. קל וחומר שחיי יהודים וערבים במדינה אחת הם מתכון מנצח למלחמות אין סופיות. בעיקר כאשר הפארטנר הוא הערבים, שגם בינם לבין עצמם שפת הדיבור היא סכינים ושאבריות.
כל בר דעת שמנתח את אירועי היממה האחרונה, מבין שעזה היא בסך הכל עקיצת יתוש במובן של מדינה. התקשורת מתמוגגת מ"יכולת השיגור" של חמאס, אך מה לעשות שמה שקובע זה לא יכולת השיגור אלא יכולת הפגיעה שהתגלתה כקלושה ביותר.
לעומת זאת הפוגרומים בתוך ישראל, ברמחה בלוד, בעכו, ביפו בנגב ובגליל, מהווים איום קיומי. התברר לאופטימיים שהינננו שממש בתוך ישראל גידלנו גייס חמישי שמבצע בנו פוגרומים בנוסח 'ליל הבדולח', כולל שריפת בתי כנסת.
הדרך היחידה להתקיים בכברת הארץ הזאת, אינה לחלוק אותה חלוקה נוספת עם ערביי הגליל והמשולש, אלא להשיג להם ויזות ולשלח אותם בתופים ובמחולות, או בקיצור לעשות "היפרד נא מעלי", וסע לשלום, תרתי.
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה
שים לב: רק חברים בבלוג הזה יכולים לפרסם תגובה.