"היום בתניא" שבת קדש ח אדר
תניא "לקוטי אמרים",
סיום פרק לא עמ' 80
שנה פשוטה
לתשובה ולשמחה נעלים יותר:
כדי שהתשובה בה אנו עוסקים (השבת הנפש למקורה ושרשה על ידי קיום התורה והמצוות) תהיה חזקה יותר. וכן, כדי ששמחת הנפש הנובעת מתשובה זו, תהיה "בתוספת אורה ושמחה". מציע רבנו להתבונן בענין נוסף: מדוע בכלל הוא הגיע לגלות זו? מדוע בכלל נשמתו מלובשת בנפש הבהמית?
מתברר, שירידת הנשמה למטה לצורך עליה היא. ובקיום התורה והמצוות, לא רק שהוא מוציא את נשמתו מהגלות, אלא הוא אף פועל עליה בגורמי הגלות (בנפש הבהמית עצמה) - הצלחה המחיבת ש"שמחת הנפש תהיה בתוספת אורה ושמחה".
...
"ולמה עשה ה' כזאת":
בהתבוננותו יאמר לעצמו "אך אני לא עשיתי את עצמי" - נכון כי דברים רבים פועל האדם במעשיו ובהתנהגותו. אבל את גופי המשוקץ והמתועב לא אני יצרתי! ועל שנפשי הבהמית יכולה להתהוות לדברים האסורים, אין להאשימני! ובכלל, כל ענין הגלות, ירידת הנשמה למטה והתלבשותה בגוף, זה דבר הנעשה מלמעלה, ואם כן "למה עשה ה' כזאת"?!
אלא שירידה זו צורך עליה היא - "להעלות לה' את כל נפש החיונית הבהמית שמקליפת נוגה", וכן את שלשת לבושיה שהן המחשבה דיבור ומעשה של נפש זו, על ידי התלבשותן "במעשה דיבור ומחשבת התורה".
ונצין, כי את העבודה הזו שבה פועל האדם את העליה לנפש הבהמית, יש לראות כתכלית בריאת העולם.
...
החלטת המתבונן:
לאחר שהתבונן במטרת ירידת נשמתו לעולם, הוא יגיע למסקנה: זאת תהא שאיפתי כל ימי חיי (חלדי) עלי אדמות, לכלול במחשבה בדיבור ובמעשה של התורה, את "חיי רוחי ונפשי".
"וכמו שכתוב אליך ה' נפשי אשא" - ואת זה אבצע תמיד בלי הפסק ממש, ומתוך מסירות נפש בפועל.
הוה אומר, כי שאיפתו לא תהיה כמשאלת לב בלבד, אלא הוא יעשה את כל המאמצים לממשה - כאשר את מחשבתו ודיבורו הוא יקשר עם מחשבתו ודיבורו של הקב"ה (המופיעות בהלכות הערוכות לפנינו), ואת לבוש המעשה שלו הוא יקשר עם מעשה המצוות (שהן המעשה של הקב"ה).
...
חבר נכבד:
*מומלץ לשלב את התניא היומי בדברי התורה הנאמרים בשלחן השבת.
*מוסדות תורה רבים מעונינים לקבל כתרומה את ספרי הרבים על התניא ותורת חב"ד - כל השתתפות תתקבל בשמחה.
בתודה ובברכה!
הרב יקותיאל גרין
*לעילוי נשמת רעיתי היקרה מרת רחל ע"ה, נפטרה ז' שבט תש"פ. יהי זכרה ברוך.
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה
שים לב: רק חברים בבלוג הזה יכולים לפרסם תגובה.