לכבוד מורנו רבי איצ'ה דוד שליט"א:
בלב שהוא כואב אני רוצה לפנות אל מעכ"ת בתהיה כואבת וזועקת
נדהמתי לקרוא את מכתבו מאתמול וליבי כואב ושותת דם ורציתי לפנות אל כבודו בשאלה ותהיה מעומק כאב הלב
הייתי שם בליל שישי בישיבה עד 3 לפנות בוקר
ביחד עם כ20 אברכים תלמידי וחסידי הר"י
הוזעקתי מביתי באמצע הלילה להגיע ולעזור לאסוף את כל מאות הארגזים והחפצים מהחדרים של הפני מנחם והמשפחה אל מול פוגרום גדול שביצעו שם אנשים מסויימים
עמדנו שם ביחד אל מול מאות בחורים ואברכים מגור מוסתים ומשולהבים שגידפו וקיללו ושרו וניאצו אותנו ולמרות הכל עבדנו עד לפנות בוקר לפנות ולהוציא הכל ובלבד שלא יגנב ויבזז כל אותו רכוש וארגזים שהיו בחדרים הקדושים ע"י אותם צעירים פורעים ומוסתים
חלקנו חטפנו מכות
חלקנו יריקות
בושות וקללות לרוב
ובכל זאת עשינו הכל בחירוף נפש למען כבוד משפחת רבינו זצוק"ל עד השעות הקטנות של הבוקר
ואחרי כל זה הבוקר אני קורא שמורנו שליט"א כותב במכתבו שהובטח לו לסדר את העניין בלי פגיעה ברבנו זצוק"ל ובעצם מגבה את הצד שתקף אותנו וגרם לכל המהומה שהטריחה אותנו לעבוד קשה עד לפנות בוקר
האם כבוד מורנו שליט"א מעלה על דעתו מה היה קורה אם לא היינו מגיעים לשם ומחרפים את נפשנו ככה?
האם 2 החדרים לא היו הופכים בתוך רבע שעה לתוהו ובוהו אחד גדול בידי הצעירים החוליגנים המוסתים שעמדו שם עם אש בעיניים נגד השם ומשיחו?
במקום לגבות אותנו ולתמוך בנו על מה שהצלנו באותו לילה מי שמקבלים גיבוי וסעד מכבודו זה דווקא הצד ששלח את התוקפים שלנו??????
חשוב לי להבהיר שאין לי שום כוונה חס ושלום לקנטר ואני כותב את המכתב במלוא הכבוד והערכה למורנו שליט"א
אך הכאב הכאב גדול ואינני יכול לעצור אותו בתוכי
החותם בלב שבור והמום
פ,מ,צ.
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה
שים לב: רק חברים בבלוג הזה יכולים לפרסם תגובה.