אין מנהיג - איש הישר בעיניו יעשה

עברנו כל כך הרבה והשבוע שוב, ושאלת השאלות איך זה שאין מה ומי שמסוגל לעשות סדר להבטיח כי לא יקרו עוד מקרים כאלו. לאחר כל פעם שקורה דבר כזה מבטיחים כי בעתיד ישמרו ולא יקרה כך, ומציאות היא שקורים דברים שאתה לא מצפה יום או אפילו שעה קודם שזה יקרה, והשאלה היא איך זה שלמרות שיודעים עם מה מתמודדים מתעלמים ועושים כל אחד כהבנתו, ואין מי שמסוגל לעשות סדר. גם היכן שלכאורה יש להם מנהיג קורים דברים שקשה מאוד לכאורה להבין איך לא לקחו בחשבון כי הם מסבכים את מנהיגם וחצרם ועליהם לרסן את עצמם

ספר שלם לא יספיק בשביל להעלות את כל הסיבות והמצבים ברחוב החרדי, התפצלנו למפלגות קהילות ותת קהילות, קבוצות כאלו וכאלו, מאות ואלפי בתי כנסת, כל קבוצה רואה את עצמה עולם בפני עצמו, ואין עוד מי שמסוגל לאחד את הציבור לקבוע עמדה ודרך שיחייב את כולם. מציאות היא, שגם כאשר ארגונים רשמיים מחליטים, אחוז גדול מאוד בציבור יעשה אחרת

בדרך כלל בשעת צרה מתאחדים, לכן היו מי שהאמינו כי המגיפה הנוראה הזו תאחד את הציבור ויחד יחפשו דרכים איך להתמודד עימה. לכאורה מדובר בענין שלא היה צריך להיות בו ויכוח אידיאולוגי, אבל גם כאן ובמצב כזה היו מי שהפכו אותו לאידיאולוגי, וכאשר רב פלוני אומר יום אומר האחר לילה, זה אומר תלבישו מסיכות והאחר אומר כי אין צורך, זה אומר אסור להתקהל והאחר אומר כי מצוה להתקהל, ועתה עם החיסונים, כאשר רבנים אומרים כי מצוה לקחת חיסון, רבנים אחרים זועקים כי אסור לקחת חיסון, אין כל יכולת למצוא נוסח מאחד כזה אשר יבטיח כי היהדות החרדית היא בעלת עמדה אחידה

מה לנו מימים אלה כאשר משפחות נאנקות, כאשר מי שזלזלו וחשבו שזה לא נורא, משלמים עתה מחיר כבד ויקיריהם הלכו לעולמם וזועקים זעקה נוראית, נמצא את מי שמזלזלים בזעקתם ואומרים כי לא מפריע להם שימותו אנשים ויפלו כמו פגרים העיקר שהם חיים. הגענו למצב כזה שכיוון המחשבה מכוער. בעוד בעבר כל יהודי חרדי דאג לשלומו של האחר, הקימו כל כך הרבה ארגוני הצלה, ועתה ישנם האומרים כי הם מעדיפים לחיות כאילו אין כלום ושיפלו פגרים מתים מן החרדים וזה לא צריך להפריע, צריך לחיות כך

כבר חדשים שאנו מתמודדים עם השאלה של קיום חתונות גדולות, ולא מצאנו שגדולי התורה ייצאו בקריאה או אזהרה כי אסור לקיים חתונות כאלו, האם באמת יהודים כמו ר' חיים קנייבסקי ודומיו כבר לא יודעים מה מותר ומה אסור, או שמא גם הם כמו הפוליטיקאים אינם רוצים להתערב בנעשה בחצרות אחרות. מעניין הוא שנמצא מי שבכל ענין יש להם מה לומר, אבל בעניינים כאלו כאשר מדובר בענין של חיים ומוות אינם יודעים מה לומר. להורות לפתוח את בתי החינוך בסגר הם יודעים, אבל לאסור חתונות גדולות כאן הם אינם מסוגלים להחליט משאירים זאת לכל אחד שיחליט בעצמו

כוחו של מנהיג הוא כזה שאינו חושש מאף אחד ואומר את מה שצריך להיאמר גם כאשר השני לא אוהב זאת, אבל למדנו שוב בשנה האחרונה כי אין מנהיג לישראל, אין אחד ויחיד שמסוגל ויכול להורות לציבור כולו ללא פחד ומורא. זה יאמר על כך אבל לא יאמר בענין אחר, וזה ישחק מנהיג, אבל ברגע של אמת לא נשמע אותו

בעיית הבעיות של היהדות החרדית בימינו שאין לה מנהיג, אין אפילו אחד ויחיד שלרוב הציבור יש הערכה אליו וישמעו לו. חיים אנו עם ציבור גדול שיעשה תמיד את ההיפך כפי שלימדו אותם. לפני שנים זה היה אצל חסידים והיום זה בכמה חסידויות וקבוצות אחרות. כאשר חסיד רצה לדעת מה לעשות, הוא היה שואל מתנגד ומה שהוא אמר עשה את ההיפך. ככה זה היום עם כמה מנהיגים כאשר הם אומרים כך, אוטומטית יעשו את ההיפך ולא האריך כאן מדוע זה כך, אבל זו מציאות חיינו

לכן, אין כל פלא מדוע בכל שני וחמישי אנו נתקלים במראות ומחזות מן הסוג שראינו השבוע בבני ברק, ושאל נופתע אם יהיו עוד כאלו. היהדות החרדית היא בבחינת צאן ללא רועה, ובשל כך המחזות הם כאלו, ובמקום לגנות את פלוני או אלמוני קודם ולפני הכל נשאל את עצמנו איך זה שאין מנהיג לציבור החרדי ומה גרם לכך, אולי זה יפקח את עיניהם

חיים שאולזון