מרן האדמו"ר הרי"ף על השובבי"ם חלק ג'

 

חלק ג

גדולי וקדושי ישראל נזהרו לא לקחת את התורה, קרדום לחפור בה. ובאחד מספריו כותב ומצטער שאין לו כסף לקנות דפים, ודיו לכתוב את כל החידושים בתורה הקדושה. הפחד של גדולי ישראל היה, לא להנות מכבוד התורה ולהיזהר מפרוטה שלא שייכת להם. ומשמיים נתנו כח ופרנסה לצדיקים שלא יצטרכו לידי מתנת בשר ודם. 

כפי שמסופר על מרן ה״בית יוסף״ שלפני שכתב את ה״שולחן ערוך״ היה עובד יום בשבוע, להביא פרנסתו ואחרי כן יום בחודש ואחרי כן יום בשנה. ובשנה הראשונה שיצא לעבוד ביום המיוחד שקבע, אמר לעצמו העסק הראשון שיבוא לפני, אני אקנה אותו. והנה גויה פגשה אותו וביקשה ממנו שבעלה מת והשאיר במרתף של הבית חביות מלאות בזפת, ואם רוצה לקנות אותם. הבית יוסף מיד אמר כן וקנה. כשהלך לביתו ופתח החביות, מצא בהם אבנים טובות וזהב לרוב. הלך לגויה להודיע לה, שאת זה הוא לא קנה. הגויה צעקה וקיללה את בעלה שמת ולא רצתה לשמוע מילה מדברי ה״בית יוסף״.  

הלך ה״בית יוסף״ לגדולי דורו, רבנו האר״י, רבנו האלשיך ושאל ודרש וחקר והקים בית דין שידונו, ח״ו שאין גזל בידו. וכולם התירו לו את העסק ומזה התעשר ה״בית יוסף״ ופרש מכולם ודבק ולמד וחיבר את ה״שולחן ערוך״ בלי שום צער של פרנסה. 

האדם צריך לדעת ידיעה ברורה, כי הפרנסה מהקב״ה. ואם נותן לך תשמח כי זה התיקון שלך, ואם מחסיר לך גם תשמח כי זה התיקון שלך. 

לפעמים הקב״ה רוצה שתעבוד אותו מעושר, לפעמים הקב״ה רוצה שתעבוד אותו מחוסר. אבל הכל זה רצון שמים וכל זמן ועת זה זמן של תיקון, והעולם גדול ורחב וחשבונות שמים ורצון השם, אלו דברים שאין להם שיעור. ולכן תלמד לקבל הכל בשמחה ולעבוד את הקב״ה בלי שאלות ובלי תלונות, בנפש חפצה ובשמחה גדולה. 

ואם האדם מתלונן על המצב שלו, זה חולק על המקום וזה הסכנה הגדולה. כן, אתה יכול לדבר עם הקב״ה לבקש, כבן שמבקש מאביו דבר. אבל לא להגיע לדרישה ולחלוק על המקום. אתה צריך לתקן, מה התיקון אתה לא יודע. יש זמנים שהם תיקון בשפע ויש זמנים שהתיקון בצמצום, אבל לגזול ולעשות מלאכת חברך רמיה, זה ״ארור״ ומכסף שלא ביושר יוצא ״עושר שמור לבעליו לרעה״.  

ובימים אלו ימי השובבי״ם, האדם יעשה תשובה על הפגמים ועל עוונות ראשונים, ויתעמק שהרבה מהנפילות שלו ומפגם הדיבור והגזל וחוסר היושר, נבעו מפגם מידת היסוד. וכשעושים תשובה על היסוד, נופל כל הבנין הרע. 

נסתכל סביבינו מה קורה בעולם, ונבין ונדע בידיעה ברורה ״כי עת לחננה כי בא מועד״.  ונקפיד ונשמור מכל משמר הקבלות שקיבלנו ״נדרי להשם אשלם״, 

״ושבתי בבית השם לאורך ימים״ 

יאשיהו יוסף.