מאת: חרדי בעולמו
מזה 44 שנה שלא נערכו בחירות פנימיות באגודת ישראל. מי שזוכר את אותם ימים יודע, שאז השסעים בתוך יהדות התורה לא היו כה משמעותיים ורבים הצביעו לצדדים שכיום לא היה עולה על דעתם להצביע. מה כבר היה ההבדל בין פרוש, אברמוביץ' או לורנץ? השאלה למי להצביע הושתתה יותר על שאלות מוסריות כמו 'הכרת הטוב' ופחות על אידאולוגיה או שייכות חברתית-חצרית.
מאז, עברו מים רבים בביוב של בני ברק. הוקמה ש"ס, לאחריה הוקמה 'דלג התורה' ומאז ועד היום התפצלו הליטאים לפחות לשתי מחנות ואותו דבר קרה ברוב החצרות האחרות (גור, ויז'ניץ וכהנה רבות).
גם המשקל של 'מועצת גדולי התורה' השתנה לחלוטין. כיום ברור לכל בר דעת שהמועצות אינן מייצגות גדלות בתחום כלשהו, אלא יותר מעין 'מועצת זקני העדות' (כשלא תמיד המילה 'זקנים' תואמת להגדרת המשתתפים. לא ההגדרה הגילאית ולא ההגדרה ההתפתחותית). עד כדי כך בולטים הדברים שהליטאים היו מתלוצצים שההבדל בינם לבין החסידים הוא רק אדמו"ר אחד. כלומר, גם הליטאים וגם החסידים מסכימים שהאדמורי"ם 'האחרים' הינם בעצם 'קטנים' והוויכוח הוא רק לגבי 'האדמו"ר שלנו'...
מאז ימי הבדיחות הללו, כבר הגיעו גם חלק גדול מהליטאים להבנה שחברות במועצת אינה מעידה בהכרח על גדלות בתורה או במשהו משמעותי אחר, ויותר מכל היא מעידה על יכולת לגייס 'חיילים'/מצביעים. רק לאחרונה קיבלנו תזכורת כואבת על הדרך הפוליטית שצריכים לעבור ה'גדולים' כדי להיכלל במועצת הליטאית.
עוד משהו מהותי מאוד השתנה בשנים הללו.
בזמנו, אם היית רומני, אז היית פונה לחה"כ הרומני שלך, אבל יכולת לפנות גם לחה"כ הפולני, או הליטאי. כולם השתדלו 'לעשות טובות' לכולם (בעיקר, משיקולי גיוס לקוחות עתידיים, אבל עזרה היית מקבל בכל אופן, אצל כל ח"כ חרדי).
כיום האגואיזם הצרוף השתלט על אגודת ישראל ('אדער גור - אדער גור-נישט' = או, בתרגום לישראלית: או שזה בשביל גור, או שזה בכלל לא מעניין).
החוצפה הגורית, בכך שלקחו לעצמם שני נציגים, בעוד אחרים אינם מיוצגים כלל, בשילוב הדאגה שלהם לעצמם בלבד (ליצמן אפילו לא רואה צורך ליידע את השותפים-שלו-לכאורה בצעדים שהוא עושה) מביאה למצב של מיאוס ודחיה בכל רבדי החברה חרדית.
אם חפצת חיים היא 'יהדות התורה' אזי מוכרחה היא לבוא אל הציבור ולשאול אותו מי הוא רוצה שייצג אותו.
יש לציבור אפס ציפיה מהפוליטקאים הבכירים (מה שקרוי 'המועצת') שהם יגידו שלדעתם זו גזילה ורמיה לגנוב את קולותיהם של הציבור ולהשתמש בהם לצרכי חצרות פרטיים. כנראה שאין 'דעת תורה' שאוסרת גזל, כחש ורמיה. כנראה ש'דעת התורה' שלהם אומרת שזה בסדר גמור גמור רק שתיים-שלשה חצרות יקבלו משהו והיא מחייבת אך ורק היצמדות להמשיך להצביע ל'אות הקדושה'.
מה שווים אנחנו, המוני העם, בעיני המחליטים?? אפס, אוויר וגורנישט. רק 'בשר תותחים' שיצביעו בעד הצבועים.
לא מן הפרושים אני ירא ולא מן הצדוקים אני ירא רק מן הצבועים אני ירא, שעושים מעשה כזמרי ומבקשים שכר כפנחס.
חרדי בעולמו
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה
שים לב: רק חברים בבלוג הזה יכולים לפרסם תגובה.