רשימת הבלוגים שלי

יום שני, 28 בדצמבר 2020

מרן הרי"ף על הגאולה והגן עדן

 

הרבה מחשבות והרהורים, עוברים בשנים האחרונות עלינו. 

איך ומה קורה אחרי מות האדם. תשובה מפורשת אין לנו ואין אנו מקבלים כעיקרון את הסיפורים שאנשים מתו וראו בית דין והרגישו וחזרו לעולם התחתון. דעתינו שטוב לשמוע את זה, אבל לא מעבר לזה. 

ומדוע, מחר יעמוד אדם ויאמר, אמרו לי הלכה כך וכך וזה מפי בית דין של מעלה... ולכן מראש, כל הסיפורים שאנשים חזו, ראו, היו בעולם של מעלה, שומעים ואין מגיבים, לא טוב ולא רע. אלו דברים שהשתיקה יפה להם. 

ועוד בדור יתום שלנו, שהאמת נעדרת ויש מלחמה עם נביאי השקר, שמנגנים בשם ״ה׳ צבאות״ וכל דבר של קדושה, צריך לשמור שמירה יתרה ולחזק האמונה בהקב״ה בצורה תמימה וחזקה ולדעת, שזה דור שכל הניסים הגדולים נעשים בו, אבל הם מלובשים בטבע, נראים כטבע. רק נדע להפשיט את כל הניסים, נראה דברים עצומים ברמות של קריעת ים-סוף והורדת המן לכלל ולפרט. אבל הכל מלובש בטבע וזה חלק מהנסיון של האמונה. 

לראות ולפרק את הטבע ולהבין שהוא נס ממש. וכאשר האדם חי את הטבע שהוא נס ומבין ויורד לסוף הדעת, פותח הוא דלת גדולה של מסכת ישועות עצומה בחייו. משום שהוא מבין. ומי שמבין, נוהגים איתו משמיים על פי הבנתו. 

אדם עם צמצום הדעת, שחושב שהמשכורת שהוא קיבל היא טבע, כי הוא עבד. והבוקר בא, כי היה לפני כן לילה. הוא אדם עם צמצום הדעת ואף ההתנהלות שלו מן השמים היא על פי קוצר הבנתו. 

ולכן, הגדולה לספר וללמוד מעשי ניסים. משום שפתוח פתח לאותם ניסים שישובו ויהיו איתו. 

וכך ספר לנו אדם נאמן מניו יורק, שלפני שנים רבות היתה לו צרה קשה מאוד ובא לפני מור זקני זצוק״ל ובקש ישועה. ומור זקני ציוה עליו, כל יום לקרוא את המעשה ניסים של גאולת בני ישראל ממצרים, בהגדה של פסח. 

ואותו אדם שמבין מה הם החיים ואלפי עובדים עובדים אצלו וצרתו הייתה צרת אמת, לא דמיון של צרה, נושע וסיפר לנו שאחרי שנים שנכנס שוב למור זקני זצוק״ל ומור זקני היה חולה מאוד, אמר לו בקושי גדול: תדע לך, שכאשר האדם נמצא במצור וקורא את הגאולה של בני ישראל מארץ מצרים, מביא עליו את כל הישועות. 

ולכן, כשעברנו את ימי הזעם והיינו בהסתר פנים עצום וכל יום צרתו היתה גדולה מחברו והיינו ממש בזמן ש״לילית ומחלת״ חברו יחד להשמיד ולאבד את כל הדרך הקדושה של ״שובה ישראל״ שהיא מסילה לעבודת השם עד ביאת משיח צדקינו. ואז מה שעמד עם הקהילה ״אם תוציא יקר מזולל כפי תהיה״ השם הקדוש כפי שהוא מפריד בין ״לילית למחלת״ וכן הקבלה שבכל שבוע נחקוק זכרון עולם, ללמוד הפסוקים של אליהו הנביא ואלישע הנביא, שהם סגולה לכל צרה ולכל בעייה. ובכל שבוע ראינו ניסים ונפלאות, בתוך ההסתר פנים, הקב״ה לא עזבנו ולא נשנו. 

וראינו בחוש, את הכח של הלימוד של פסוקי הניסים. וידע האדם שבפסוקים האלו טמון כל ישועה שאדם צריך בחייו. בריאות, פרנסה, זיווג, ילדים, כל ישועה שאדם צריך בחיים נמצאת שם. 

וכאשר האדם לומד את הפסוקים בקביעות, מוריד שפע מהנסים שהיו לאליהו ולאלישע הנביא. ולכן נקפיד בימים אלו ביותר בפסוקים האלו. זה זמן שכולנו חייבים ישועה וכל אדם בענין אחר. ומי שמספר ואומר שהכל טוב אצלו ואינו צריך מאומה, שקר מדבר בנפשו. 

אנחנו בהסתר פנים עצום. וחייבים ישועה וחייבים לפרק את ההסתרה. ולהבין שהכל זה ניסים. יש יותר גלויים ויש פחות גלויים, אך הכל זה מהלכים מן השמיים וחכם עדיף מנביא. כי החכם יודע לקרוא את החיים ואת מה שעומד להיות ואיך עומד להיות, וכך יודע לנצל את הימים ואת הזמנים בצורה נכונה. 

ידוע המעשה הנורא על בעל ה״ישמח משה״ זצוק״ל. שרבנו יואל מסטמאר זצוק״ל דעתו הייתה, שאחרי שהצדיקים נלקחים מזה העולם ונפטרים, הם מתנתקים מכל הויות העולם ונכנסים לעולם שכולו טוב, ואין מרגישים את צער הגלות שבני ישראל סובלים. ובעל ה״ישמח משה״ נתן הבטחה לכל הסובבים אותו, שכאשר יפטר מן העולם, לא יסכים להיכנס לגן עדן עד שתבוא הגאולה. 

ורבנו יואל היה מספר בשם רבי מאיר מפרמישלן זצוק״ל, שכאשר נפטר ה״ישמח משה״ עבר זמן והגאולה לא הגיעה. באו התלמידים לבנו רבנו ה״קדושת יום טוב״ זצוק״ל ושאלו אותו, היכן ההבטחה של אביך, שלא יכנס לגן עדן עד שיבוא המשיח? וסיפר ואמר אחרי שעשה שאלת חלום, שאחרי פטירתו לא רצה להיכנס, והפצירו בו בשנים להכנס לגן עדן ולא הסכים. וכשעבר זמן ולא הסכים, שלח הקב״ה את דוד המלך עם כינורו לשיר שירים, שאוזן לא שמעה וכך לאט לאט התרחק דוד המלך, וה״ישמח משה״ שבקש לשמוע, בלי לשים לב נכנס לגן עדן. וכאשר נכנס ראה הכל אחרת משם. 

הנה מעשה זה סופר על ידי גדולי עולם ויש בו סודות נשגבים ולא מעשה רגיל, אלא רבנו יואל זצוק״ל שכל מילה שיצאה מפיו היתה אמת. דברים קדושים ונשגבים וודאי. 

כאשר מתדבקים במעשי צדיקים אמיתיים ובתורתם, זוכים לאור גדול ולישועה עצומה וכך נוריד את הישועה לדור הזה ואת הגאולה לזמן הזה, כי בצרה גדולה אנחנו, וחייבים ישועת השם כהרף עין. 

באהבה מרובה, 

יאשיהו יוסף.

אין תגובות:

הוסף רשומת תגובה

שים לב: רק חברים בבלוג הזה יכולים לפרסם תגובה.