מאת אנטוורפנאי
הרשויות הורו לסגור מהיום, השני בנובמבר, כל החנויות, מוסדות ובתי כנסיות. פרט לחנויות מזון, ומוצרים הכרחיים, הכל סגור לשבועות הקרובים.
כל הבתי כנסיות על רב בריח. הכניסה מותרת למקסימום ארבע נפשות. זאת אומרת, אפילו חצי קדיש לא יכולים להגיד.
האמת הוא כי רוב בתי מדרשות של ציבור החסידי נשארו על הקיר. כך סאטמאר, פשעווארסק, בעלזא, ויז'ניץ, ועוד איזה שטיבלך לא נסגרו אלא 'למראית העין'.
אבל העיר אנטוורפן לא היתה אנטוורפן אם אין בה 'איבער-חכמים'. כלומר, היימישע מלשינים. העיר התברכה בחברה קשה שרואים עצמם כמו שומרי סף הציבור ומוסרים לרשויות מה שקורה.
כך קרה בקייץ שעבר שדיירי בנין מסויים, ליד תלמוד תורה ידוע, באיזור החרדי, התקבצו לתפילת שבת, ושכן 'כיבד' אותם במשטרה. כולם קיבלו קנס. חוץ ממנו...
סופו של אותו שכן היה שהוא הוכרח, מנסיבות לא נעימות, למכור את הבית ועזב לשכונה רחוקה. סופו היה שכל חייו התפרק.
אותו דבר היה אצל אחד שהתפלל שנים בבית התפילה של חסידי גור, והתחכם נגד הציבור, וטעם טעם שכר ההלשנה. חייו התהפכו עליו בצורה קשה.
האדמו"ר מויז'ניץ אינו צריך לדאוג אם להוציא המלשינים מכלל הציבור או לא. הם מוציאים את עצמם מהציבור, וגורמים לעצמם רעה.
עכשיו מקווים מנהלי המוסדות השונים שאותם איבער-חכמים, שבנתיים התפרק להם כל החיים, למדו לקח ולא יהיו אחראים למעשה זימה למסור לרשויות שעדיין בחיינו להשאיר הכל פתוח.
ימים יגידו
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה
שים לב: רק חברים בבלוג הזה יכולים לפרסם תגובה.