זמן שמחתנו

במשך כל ימות השנה בכל שבת ויום טוב ובכל הזדמנות כמעט אני אומר דרשה שכולל דבר תורה ואם קורה משהו שחשוב לדבר על כך ברור שעוסקים גם בכך, אחד הדברים שאני כל כך שמח שאני עוסק ברבנות הוא שזה מחייב אותי להיות עסוק בלימוד לדעת יותר, ובכל פעם לחדש. אצלי בבית הכנסת אי אפשר לחזור על דבר פעמיים, מפני שיהיו מי שיזכירו לי זאת, חייבים בכל פעם לומר את מה שלא אמרתי, וכאשר מכהנים באותו בית כנסת הרבה שנים פירושם של דברים לעמול לחפש דברים חדשים, וזה טוב

ובכל זאת, פעם אחת בשנה אני לא אומר דרשה וזה בחג הסוכות, ולא רק בשל התפילה הארוכה אלא מפני שזה 'זמן שמחתנו', אני אומר לקהל, כי בחג הסוכות תפקידי לשמח את הציבור, ובמה אני יכול לשמח אותם, כאשר לא אומרים דרשה וממשיכים מיד מוסף ולא צריכים להמתין עוד רבע שעה ולעיתים עשרים דקות כאשר הדברים מתארכים

על השיעורים אני לא מוותר גם בסוכות, אבל זה אחר הצהריים ובין מנחה למעריב, וזה יומיים בשל יום טוב שני של גלויות היום טוב הכל כך אהוב עלי, יום שאני משיג בו יותר מכל יום אחר

אודה על האמת, אני מגיע לשבת עייף והרוג מכל ימות השבוע, אני יושן מעט מאוד, ככה גם ביום הראשון של יום טוב אני עייף. אבל ביום השני אני בן אדם אחר לגמרי, עם כל הכוחות לומד נותן שיעורים אומר דרשות, ומאחל לעצמי שהיום יהיה ארוך מה שיותר ולא יעבור מהר

בסוכות נמצא שלש פעמים שמחה, מדובר בחג השמח ביותר ולא רק מפני שאנו אחרי ימי הדין, אנו אחרי שנה מוצלחת ויש לנו סיבה על מה לשמוח. נכון שמכמה בחינות אחרות היתה זו שנה קשה, עברנו מגיפה ועדיין סובלים ממנה, אבל חיים עם התקוה כי מדובר במגיפה חולפת וכי בקרוב מאוד נתבשר בשורות טובות שהמגיפה מאחורינו וחוזרים לשיגרה

בעוד כמה שעות נכנס לחג שכל כולו מצוות על גבי מצוות, יושבים בסוכה עם כל הגוף ובכל שניה מצוה, טונות של מצוות צוברים בחג כזה, ויש סיבה טובה מדוע לשמוח

מאחל אני לכל הגולשים כאן ולכל בית ישראל חג שמת, ופתקא טבא

חיים שאולזון