הנושא מוביל אותנו לאמת הקשה, מצב החברה החרדית, איך היא מתייחסת למי שאינם נמנים על קהילותיהם, ואין זה פלא מדוע לא מפריע לחרדים כאשר דם נשפך, והכוונה כאן דם ממש. כל כך הרבה פעמים שמעתי מיהודים חרדים - כאשר שמעו בשורות לא טובות - את המילים 'אבי נישט ביי אידן', וכמה פעמים רקדו משמחה כאשר פעיל או גורם בכיר בקהילה אחרת הלך לעולמו. קחו לדוגמא מן הטרור הפנים חרדי, השבוע כתב חסיד גור על מכוניתו של ראש ישיבת שפת אמת הגאון רבי שאול אלתר את המילים האלו: 'שאול ימות היום'. ולא רק שם, ככה זה בסאטמאר ועוד מקומות, כאשר שומעים שלאחר רע, רוקדים משמחה
אני שואל את עצמי מהיכן זה נובע הזלזול בחיי אדם. מציאות היא, שהשתלטות הנגיף הנוראי הזה הוא דוקא בחברה החרדית, ולא רק במדינה אחת, בואו נעבור כמה מדינות ונמצא איך שדוקא אצלנו זה קורה, ובו זמנית ישנן קהילות שמזלזלות זלזול מוחלט כאשר יהודים חרדים בבתי החולים. אתמול היה זה ראש עירית ניו יורק שהזהיר את החרדים שאם עד מוצאי שבת לא יירד מספר החולים החרדים בניו יורק הוא חוזר לסגור את בתי הכנסת ומוסדות ציבור. משהו משותף קורה לכל החרדים בכל חלקי העולם, פרט אולי למקומות קטנים. בריכוזים הגדולים נמצא משהו שחייב להדאיג מאוד והוא הזלזול בחיי אדם
ההתנהגות של כמה אדמורי"ם היא כזו שגוררת הידבקויות וצרות אחרות. מציאות היא שבכל התקהלות גדולה משלמים עליה מחיר. לעיתים המזל משחק והמחיר קטן ולעיתים מחיר כבד, ורק מי שחיי אדם אצלו זה כלום, מזלזל ולא איכפת לו מה יקרה מהתקהלות גדולה
בעלזא עברה לאחרונה כמה אסונות כבדים ולא שמענו שזה הזיז למישהו שם. לא שמענו שהקהילה הזו תתכנס ותשמיע קול זעקה גדולה ומרה למה עשה ה' להם ככה. גם אם נניח שאין זה מקורונה, האם מכות כאלו אינן מספיקות בשביל לזעזע קהילה? עושה רושם כי הפכו להיות כמו אותם מוסלמים שזו זכות למות למען הקבר או הרבי שלהם. בכל מקום נורמלי זה חייב היה לגרום לזעזוע של הקהילה, הרבנים חייבים היו לקרא לציבור לפשפש במעשים, אבל בבעלזא בשביל שחלילה לא יחשדו שזה קרה בגלל טעות שעשו ראשי הקהילה, יעדיפו להמשיך הלאה כאילו לא קרה דבר
כאשר אני עובר על ההלכה ומתבונן, כמה השקיעו השולחן ערוך הרמב"ם ואחרים בחיי האדם בבריאותו ובכל מה שקשור בסידרת החיים, לשם מה הם היו צריכים כל זאת? אם הם היו חיים בזמנינו ובאוירת גדולי דורנו, היו לועגים להם. המחמירים היו טוענים כי הם מקילים, והאדמורי"ם היו רוצים שההלכה תקבע כי למען ה'טיש' ואלפים באולם בית המדרש בתפילות, מותר וחייבים לסכן את הבריאות, לא מוכנים לוותר על כמה מאות בתפילות ובטיש, עדיף שדם ישפך, שיהודים ימותו, והעיקר כשהרבי יושב על כסאו ב'טיש' הוא רואה אלפים
משהו חולה מאוד בתפיסה החרדית, ה'גדולים' מודדים היום 'כמויות' ולא 'נפש אחת''. בעבר למדנו כי 'נפש אחת' הוא עולם מלא, היום פחות מחמשת אלפים ב'טיש' לא שוה כלום, וזה שוה שימותו כמה אנשים והעיקר שבטיש היו אלפים
מי יודע אם כל הצרות ובעיקר הגזירות הקשות הבאות עלינו אינו בגלל המעשים האלו, התפיסה האמיתית, המקור היהודי, הוא 'נפש מישראל', עוסקים ביחיד ששוה עולם מלא, היום מאות חולים ומתים לא מזיזים עוד, מפני ש'עולם מלא' במושגי ימינו הוא 'טיש' של חמשת אלפים איש, ואם ימותו כמה, זה המחיר שצריכים לשלם למען ה'טיש' או מילוי התאוה של הרבי
איני מזלזל חלילה בענין של להתפלל עם הרבי ואצל הרבי. אבל כל זה בימים כתיקונם. כאשר מסתובב נגיף קטלני והרסני כזה שמאיים על חיי כל כך הרבה אנשים, ההתעקשות של אותם רבי'ס שבטיש יהיו אלפים הוא תאוה הטבול בדם, ואוי לנו מרבי'ס שכאלו
חיים שאולזון
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה
שים לב: רק חברים בבלוג הזה יכולים לפרסם תגובה.