אימפריות בעולם הדמיון

אהללה את השם בחיי אזמרה לאלוקי בעודי שזכיתי להתנחם על משוגת נעורי באשר חשבתי שצדקו אלה שאמרו שאשריהם של אלה שימיהם נחתמים במהרה ולא מתענים בימים שאין בהם חפץ. אבל ב״ה זקנתי ובחסדיו ניחמתי על משוגתי, ואני בעשורם השמיני של שנות חיי שמח ומודה על כל נשימה ונשימה ומבקש ומתחנן לפניו ית' ואל תטשנו ה' אלוקינו לנצח לנצח.. בכל זאת. מין צער אחד חסכו להם חברי נוחי עדן שהקדימו את צאתם מהעולם והיא ההתעללות שמתעללים אצלנו מדי יום ביומו בזכרוננו בני הדור הישן.. אבל לאחרונה נראה שגם הצעירים לימים כבר לא אמורים אצלנו לדעת, להבין ועאכו''כ שלא לזכור דבר.   אמנם האמת היא שישנם על הפרק נושאים נכבדים בהרבה יותר ליתן עליהם את הדעת מההבלים שאשיח בהם בזאת הפעם, ועוד איך שיש, אבל בתוך עמי אנוכי יושב ובחוגינו שיחת הבריות העכשווית היא בחלוקת ירושת התארים של אימפריית מלכויות זכרונות שופרות שהניח רבינו הפטיש החזק  הקדוש הזצוק״ל מסדיגורה, הצוואות וההבטחות וגם התמיהות על הצדיק והקדוש זי״ע (תארים וסופיקסים שמקבלים אצל החרדים האגודיסטים בארץ ישראל בקל ומהר יותר מרשיון לנהיגת טוסטוס..) שעוצם קדושתו ופרישתו מענייני הגוף וזה העולם מנעו ממנו להיוועץ ברעייתו אם בניו הקדושים מרחם וכו׳ על עסקי צוואתו או להזכיר במילה טובה אחת ויחידה את הבן הנאמן שסעדו במסירות לאורך כל שנות חוליו בלוס אנג'לס וכו' וכו'.  ועכשיו לא נותר לה להרבנית האלמנה מלבד להטיל  ווטו על הצוואה המתמיהה האחרונה והיא עדיין מתחבטת עם הירושה הענקית של חבילת התארים, מי נסיך ומי המלך ומי ישאר רק דוכס או סתם בנש״ק חסר תואר השם ישמור.. ואנחנו עמך בית ישראל מחכים בנשימה עצורה להתפתחויות בתהומות נהר הקודש חסר הדאגות בה דגי הזהב האלה מכשכשים. טבעי שמוחי ההונגרי הקטן והמצומצם מאותגר עד קצה.. ס׳איז אביסל שווערליך מיטצוהאלטן, כי רק לפני כמה שנים הילך בינינו רבי ישראל משה'ניו חתנו הצעיר לימים של רבי חיים משה פלדמן כאברך בן טובים אביסל.. שלא נראה שיש לו דבר עם איש, ומלבד בעניבתו הפחמית והספר החתום שהיה לו תמיד כבן לויה בחיקו הוא לא התבלט במאומה, המבינים גם רמזו שלא הפסדנו הרבה משתקנותו.. וגם הגיעו לאזני דברים באשר למגבלות תורשתיות שבמשפחתו שמוטב שאשכח מהם..   במאוחר נשמע שהוא פתח לעצמו בשע''ט שטיבל בגולדרס גרין. אבל משום מה לא שמעתי שום איש ששח באותו שטיבל, עד שפעם טרחתי ועליתי את המדרגות שהובילו לאותו בית לא אסתטי בקצהו של גולדרס גרין ראוד הסמוך לכביש הראשי והיבנתי למה. כי מצאתי לאכזבתי שלחתנו של חיים מוישה פלדמן יש מין שטיבל פונקציונאלי קדרורי מהמין שלא הושקעו בו אהבה התלהבות או ממון מעולם. ההמשך ידוע, אביו של רבי ישראל מוישה'ניו הנ''ל שכל מה שדוע לי עליו הוא שהיה אדמו''ר זניח או מצטנע שלמרות הזיקה המזרוחית של משפחתו ניתן לו משום מה מושב במועצת האדמו''רים של האגודה שחל''ח ורבי ישראל משה'ניו שלנו שהיה בנו יחידו שב לארה''ק והתיישב חזק חזק על כסאו גם במועצת האדמו״רים.  מאז ראיתי בעיתונות סימנים שנמצאו לו לאיש גבאים ומנהלים שעמלים להעלות לו את חסידות סדיגורה המאובנת על דרך המלך, אבל הצילומים מהשטח נתנו את הרושם שמלבד קולפיק ענק כיסא אדמו''רי הדור וטיפוח שטיבל מכובד לא קורה שם הרבה, ולא היה קשה לדמיין למה.. אמת, ככל שנקפו שנות חוליו של האדמו''ר והוא עשה רוב זמנו באל איי נראו יותר בני אדם בתמונות ביקוריו בבני-ברק.. אבל מכאן לקונגולומורט של אדמו''רויות ארוכה מאוד הדרך..      אבל כמה אפשר כבר להאריך בגור נישט מיט חעלעמער גורנישט.. ואני עני רק רוצה לקוות שכישוריהם החברתיים והאינטלקטואלים של הבנים היקרים הלהוטים כל כך להיכנס לעסקי הרבי'רציה לא נופלים מאלה של אביהם ואבות אבותיהם.  ואיך שלא יהיה לפענ''ד מובטח להם שלאף אחד מהם לא יהיו פחות חסידים מההמונים שנמשכו אחרי אבא וקודמיו בארה''ק זכותם יגן עלינו, והכל יבוא על מקומו בשלום.

יהודי פשוט