אם חוק התועבה יעבור והחרדים נשארים בקואליציה זו פשיטת רגל אידיאולוגית

הם מחפשים פשרות, אריה  דרעי הכריז ואמר כי אין זה זמן לבחירות וכי צריך לשמור על קואליציה חזקה. משה גפני גם הוא מחפש פשרות, ומתעלמים מן המסר שהם שולחים לציבור החרדי, כי חוקי תועבה אינם צריכים עוד להזיז אף אחד. בעבר על חוק כזה היו יוצאים לרחובות זועקים גיוואלד נאבקים ונלחמים בכל מי שהרים יד למען חוק כזה, והנה הגענו לימים, שלא רק שלא יוצאים למלחמה בחרב ובחנית, מחפשים כל דרך להרגיע שלא לעסוק בנושא, לתת לענין לעבור

גם אם נכון שראש הממשלה הבטיח כי הוא יעשה שהחוק בסופו של דבר לא יעבור, אבל עצם העובדה שזה עבר בקריאה ראשונה חייב לזעזע, מדובר כאן בתפנית קשה מבחינה אידיאולוגית חרדית. כל מה שמבטיח את הקיום הקואליציוני עבור חרדי הוא הסטטוס קוו, והנה, פוגעים בו בצורה מחרידה, מחוקקים חוק תועבה שהוא מן האיסורים החמורים, והחרדים במקום להוכיח כי במצב כזה הם 'חרדים', הם משחקים כמו פוליטיקאים מושחתים

אסור לשכוח, כל המציאות החרדית בכנסת היא תוצאה של שבירת ראש של גדולי ישראל בתחילת המדינה איך מבטיחים שנשאר 'חרדים' ולא נהפוך להיות 'לאומיים'. מי שילמד את הויכוחים של אז בין החרדים למזרחי ימצא כי החרדים של היום הם המזרחניקים של אז, כל מה שטענו אז החרדים נגד המזרחי, החרדים עושים, ואף הרחיקו הרבה יותר. למזלם של הנציגים החרדים שברוב התחומים הדברים כל כך נשחקו שקשה לצעירים של דורנו לתפוס מה הבדיל בין חרדי למזרחניק, ומדוע התנגדנו ל'לאומיות', ומה קבעו גדולי ישראל אז, איך להבטיח כי  נשאר 'חרדים' ולא נהפוך ל'דתיים-לאומיים'. אבל בענין כזה כמו תועבה כל ילד מבין, ואם גם כאן לא קולטים הנציגים החרדים שאין דרך לגלגל במילים אלא חייבים מעשים, הרי זו פשיטת רגל אידיאולוגית. החכי"ם החרדים של ימינו הפכו לחומריים ואין להם דבר עם אידיאולוגיה, מפני שאם היה להם, הם לא היו נשארים יום בקואליציה עד אשר החוק היה נופל סופית

חיים שאולזון