לנגד עיני קם להם לחסידים דור חדש לא מתוחכם במיוחד אבל לטעמי מאוד חמוד ומעניין שהייתי מכנה לו דור הפארענצ'עס. וכמו שטייסים מוערכים לפי שעות טיסה, תוקף חסידותם של אלה מוערכת לפי משך השעות שפזזו לו לאדמור''ם מעל טריבונות הפארענצ'ות ההולכות וגדלות ומשתכללות. ועתה אחי אל נא תשיתו עלי את חטא היוהרה כי אגלה לכם שאני עוד זוכר את הופעתה של הפארנצ'ה הראשונה עלי אדמות, וזו הופיעה בסביבות שנת התשי''ז-ח בבית מדרשו של החיים-מאירים מוויז'ניץ זי''ע. זה היה מין מתקן אלומינים כבד ויציב אך נוח להזזה באורך מעט פחות מארבע מטר מקסימום וגובה של שני מטר עליו ניצבה מקהלתו (מקהלת הנעביך אח און וויי..) של אותו צדיק יודע נגן (לפי מושגי עולמו..) שהייתה מורכבת מבחורי הישיבה ואיזה אברכים צרודים לוהטים במיוחד להנעים את שולחנו של צדיק הדור האהוב שהיה מחוה בידיו הקדושות לעבר הקקפוניה המסורה בתנועות של מנצח בנגינות.. אז ככה זה התחיל, ומאז לא ארכו השנים ולמתקן נולד אח ואז עוד אח וכו' וכו'. וכך התפתחו העניינים עד שבימינו כל אדמו''ר 'רציני' הראוי לשמו היושב לערוך טיש של שבת ומועד או שמחה משפחתית חייב לרבוץ כמה שעות מכונף בזרע קדש מיו״ח ובני משפחתו על פלטפורמה מוגבהת וכמובן לחוות מדי פעם תנועות ברכה אפיפיוריות אחת נגד פניו לחיים לאורך, כמה לחיים מדורגים לצדדים וחצי לחיים גם לגובה שכל אחד מצדיקי הדור מבצע בדרך עבודת השם שלו.. הבובובאי המאוהב בעצמו ינפח חזה וירים ראש כמטאדור שזה עתה קטל את השור, והבעלזעי הענק יעשה זאת במאולץ כמחוץ תחת משקל עשתונותיו, והסקוויראי בחמיצותו של מגרש דיבוקים וגיסו האהרוני כחותה בגחלים ומאור הפנים מעושה של נישט אהין נישט אהער.. ועוד לא הזכרנו את התאונה שנקרא רבי יאנקל הגערער שלעולם לא נדע מצרות.. וכו'. והכלל והעיקר הוא הגרויסער עוילם שהמקום ייראה שווארץ פון מענטשן והפארנצ'ות מצידי האולם עד גובה התקרה לכל אורך האולם מלאים וגדושים במלאי של בחורים ואברכים העומדים במבע של כלום לראות ולשמוע את הכלום שלעולם לא יהיה כלום, וזהו מורי ורבותי פחות או יותר תמצית 'החסידעס' של זמננו שמסביבה המון המון פרנסות, שידוכין, גם קצת מעמד וכבוד ושלא להזכיר פה ושם כסף קל לקומץ שותפי הסוד. וכמובן שהתכליס והאילוצים החומריים והכלומר'שט ׳עצם העניין׳ החלול של החסידעס מזינים זה את זה וזה עובד כפתור ופרח גודל ועצם. וכל עוד לא יתערבו חלילה גורמים מן החוץ אתם הצעירים תראו עוד את בניהם המשמימים של צדיקי דורנו ממלאים ארינות של איצטדיונים ענקיים ואומרים כמובן כלום, ומשיח צדקנו יגיע יסתכל הנה והנה יספוק כפיו ויאמר אכן כולו זכאי הוא הצאן האובד הזה שאינו אשם בכלום, אבל מה אעשה בהם בנשמות התמות האלה שכבר לא נשאר בהם עם מי לדבר.. ואז.. ואז.. ומי יודע אולי רק אז.. יתחולל נס קיום הייעוד האלוקי ויקומו ויהיו דברי הנביא יחזקאל.. ואת רוחי אתן בקרבכם / ונתתי לכם לב חדש ורוח חדשה אתן בקרבכם..
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה
שים לב: רק חברים בבלוג הזה יכולים לפרסם תגובה.