שלום וברכה מורי ורבותי!
ערב שבת שלום, שבת פרשיות אחרי מות וקדושים.
ומה בפרשיותינו?
אחד
מהפסוקים המובחרים והמוכרים והנפלאים שחוזרים על עצמם גם בין אומות העולם
וכל שכן וקל וחומר על ידי עם ישראל, אור לגויים "וְאָהַבְתָּ לְרֵעֲךָ
כָּמוֹךָ" (ויקרא יט, יח).
מה הבעיה של כולם?
לכולם הפירוש של "רעך" הכוונה היא שהשכן שלך, החבר שלך, הפקיד שלך בבנק, ההוא מהעבודה, החבר מהכולל, אבל לא מבינים את היסוד הפשוט כל כך שכתוב בתורתנו הקדושה.
הדברים
במסכת קידושין דף מ"א ע"א אומרת שאסור לאדם לקדש אשה עד שיראנה, כלומר,
אסור לאדם לומר: "שמעתי שיוספה מעוניינת וחפצה בי לגבר, אני מוכן להתחתן
איתה למרות שלא ראיתי אותה", בשום פנים ואופן, אסור לשלוח שליח לקדש אותה
והוא לא יראה אותה.
למה?
אומרת הגמרא שאנחנו חוששים אולי לאחר החתונה הוא יראה אותה ויאמר: "היא לא כל כך מוצאת חן בעיני ואני לא מסוגל לאהוב אשה כזו", ואז הוא יעבור על הפסוק של "ואהבת לרעך כמוך".
מה
זאת אומרת? אין לי טעם ביופי, אני מסתדר עם כולן, נכון. שמעתי שהיא
יפייפיה, הכל טוב ויפה. אולי משהו בפרצוף שלך לא ימצא חן בעיניך?
הקדוש ברוך הוא לא מוכן שתהיה נשוי לאשה שאתה לא אוהב אותה. למה? לא בגלל פסוק מובחר חדש, בגלל "ואהבת לרעך כמוך".
לפני
שמנסים לאהוב את כל העולם, לפני שמנסים לאהוב את אויבינו ושמנסים לאהוב את
האנשים הבעייתיים בשכונה או בקהילה, קודם כל אוהבים את בני הבית, את הבעל,
את האשה, את הילדים, אם שם היחסים שלמים או מושלמים במאת האחוזים, אז ניתן
להתקדם הלאה.
ברכת שבת שלום ומבורך ממני ומכל צוות החיזוק היומי העולמי האוהב, מעריך, מוקיר, מעריץ ומה לא?
וברוכים תהיו! 
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה
שים לב: רק חברים בבלוג הזה יכולים לפרסם תגובה.