לשמוע בקול הרופאים זקוקים היו לשלש מאות מכתבי רבנים

איני יודע אם שמים לב לכך, שכל כך הרבה רבנים כותבים מכתבים להורות שבזמן מגיפה יש לשמוע בקול הרופאים. האם יש צורך במכתבים כאלו או שההגיון אומר כי במצב שכזה עושים מה שהרופא מורה לעשות. כאשר קיימת סכנה שכזו במיוחד כאשר מגיפה משתוללת, האם זקוקים לרבנים שיורו מה לעשות או שההלכה קובעת כי הרופאים הם הקובעים מה מסוכן במצב הזה ואיך להישמר להימנע עד כמה שאפשר מן הסכנה

הופיעו במשך השבועות האחרונים 300 מכתבים והכרזות של כל כך הרבה רבנים בכל כך הרבה קהילות ובתי כנסת המורים לשמוע בקול הרופאים ובעיקר להוראות משרד הבריאות בענין, והשאלה היא לשם מה כל כך הרבה, האם מכתבם של כמה רבנים חשובים לא היה מספיק בשביל כולם?

מתברר כי בציבור החרדי קורה משהו חמור ואסור. כל ילד יודע שכאשר אדם חולה או חי בסכנה וחייב לאכול ביום כיפור הוא שואל את הרופא לא את הרב, וכפי שהרופא מורה ככה הוא חייב לעשות על פי הלכה. והנה נקלענו למצב שרק רופאים מומחים הם אלו שמבינים במצב הזה מה עלינו לעשות להימנע מלהקלע לסכנה, מדוע כאן שלא נקבל את דבריהם אוטומטית?

למדנו שוב כי משהו חולה מאוד בציבור החרדי, בנושא שהוא כל כך פשוט להבנה איך שצריך לנהוג, מבקשים אישורים ומכתבים ממי שאין להם כלל הבנה בעניינים כאלו. עם כל הכבוד לרבנים, רובם הגדול מאוד אין להם הבנה בענייני רפואה ובמיוחד באיך שמשתדלים שלא להיקלע לסכנה של הנגיף, והם האחרונים להורות כאן. מציאות היא שהם בעצמם כותבים כי יש לשמוע בקול הרופאים, ומה קורה בינתיים, שכל אחד עושה שבת לעצמו והתדמית החרדית שנוצרת היא איומה וקשה, גורמת שיראו בנו כמי שמסכנים את הציבור. אם היינו מקבלים מיד את הוראות הרופאים כפי שההלכה תובעת וכפי שההגיון מחייב, היינו מונעים חילול ה' נורא ויתכן כי רוב ההסתה נגדנו לא היתה קיימת מפני שלא היה להם על מה להיתפס

חיים שאולזון