שלום וברכה מורי ורבותי!
אתם
מכירים את אלו שמבקשים ממך כל הזמן לקחת את החיים בקלות? אלו שכל הזמן
נוזפים באחרים שלא עושים זאת? אלו שמיום שנולדו ועד יום מותם רק חייכו
והסבירו לכולם עד כמה החיים זו החוויה המדהימה והיפה והמרגשת ביותר וכל
השאר בונוס?
אז קודם כל הצד הנכון של דברים הוא שהחיים בעצמם הם בונוס, לא צריך לומר "קמת בבוקר, כל השאר בונוס", קמת בבוקר- זה עצמו כבר בונוס.
אבל האם באמת אנחנו אמורים לקחת את החיים בקלות?
רבותינו מלמדים אותנו (אבות פ"ד מכ"ב): "על כורחך אתה נולד ועל כורחך אתה מת ועל כורחך אתה עתיד ליתן דין וחשבון".
אם
אתם רוצים להבין איך נראה העולם הזה בפני הנשמה, קחו ילד קטן שנכנס
לאמבטיה, צריכים להתחנן אליו ולפעמים אפילו לאיים עליו עד שהוא נכנס, אבל
אחרי שהוא נכנס, קשה מאוד להוציא אותו.
כך הנשמה שלנו כאשר היא מגיעה לעולם הזה, היא ממש לא מוכנה לרדת לכאן, וכאשר היא מגיעה לכאן, היא ממש, אבל ממש, לא מוכנה לצאת.
אנשים מתכננים חיים גם למאתיים ולשלוש מאות שנה מראש, הם לא לוקחים בחשבון שזה עומד להיגמר באיזשהו שלב, והם מוכנים לשלם כל הון שבעולם בכדי להישאר פה עוד שנה אחת מעבר למה שנקצב להם.
אז האם זה נכון או לא נכון לקחת את החיים בקלות?
התשובה היא, ושימו לב טוב!
את החיים לא לוקחים בקלות, את התוצאות של החיים לוקחים בקלות.
כלומר, את החיים לוקחים ברצינות ועושים את המקסימום שאפשר בכדי להפוך
אותנו למאושרים, לישרים ולנכונים, אבל אם התוצאות לא משביעות רצון, אם משהו
קרה שלא כפי שציפינו, את זה אנחנו לוקחים בקלות.
החיים
זה חלק מהעבודה שלנו ואולי העבודה הקשה והעיקרית ביותר, לוקחים אותם
ברצינות, אבל את התוצאות לוקחים בחיוך, בצחוק ואפילו מזלזלים בהם, כי אנחנו
יודעים שלא משנה מה קרה, זה הוא רצונו של ה' יתברך.
החיים הם העבודה והתוצאות בידי ה' יתברך, וכל מה שהוא עושה לנו שווה חיוך ושמחה תמידית לעבודתו יתברך.
ברוכים תהיו!
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה
שים לב: רק חברים בבלוג הזה יכולים לפרסם תגובה.